זהו. הגענו. ה-22 באפריל יהיה מבחינתה של הפועל קטמון ירושלים היציאה לפגרת הקיץ הארוכה, בתום משחקה הביתי האחרון – הפעם באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם (שישי – שימו לב לשעה – 15:00). בשל פירוקה של קבוצת עירוני רמלה, תהיה הפועל קטמון הראשונה שתסיים את משחקיה במחוז דרום ב' בליגה ב'. מסיבת סיום שמחה מובטחת והיא תהיה כמובן שמחה הרבה יותר עם ניצחון מתוק, ה-23 העונה, מתוך 28 משחקים. בעונה הנפלאה הזאת יש לאדומים של ירושלים רק הפסד ליגה (וגביע) אחד לבני יצ'לאל וארבע תוצאות תיקו.

יש מי שסבורים שהפועל קטמון ירושלים "בסך הכל" תחזור בשנה הבאה לליגה שממנה היא נפרדה אך לפני שנתיים - כאשר נוסדה כשותפתה של הפועל מבשרת ציון – ולא היא. אז ליגה א', בימים שעוד הייתה קיימת הליגה הארצית, הייתה ליגת הכדורגל הרביעית בישראל. ליגה נמוכה למדי. מאז השינויים במבני הליגות, הפכה ליגה א', על שני מחוזותיה, צפון ודרום, לליגה השלישית במדינה, ליגה בכירה הרבה יותר. המשמעות: הפועל קטמון ירושלים הופכת בחודש ספטמבר השנה לאחת מתוך 64 קבוצות הכדורגל הבכירות בישראל!

גד ליאור

ליגה א' זאת לא ליגה ב' ובטח לא ליגה ג'. נפגוש שם אחדות מקבוצות הפאר במדינה מעשרות השנים האחרונות, בהן קבוצות שהגיעו לליגת העל. המבנה הסופי של הליגה טרם ברור משתי סיבות עיקריות: משחקי הפליי-אוף עוד לפנינו ולא ברור מי יהיו הקבוצות שבסופו של דבר יעלו מליגה א' לליגה הלאומית ומי ינשרו ברגע האחרון לליגה ב'. כמו כן, היורדות מהליגה הלאומית עלולות להיות רק קבוצות צפוניות, כמו אחווה עראבה וג'ת/אלאהלי, או נצרת עילית, מה שיחייב את ההתאחדות לכדורגל להעביר כנראה לפחות קבוצה אחת מהמחוז הצפוני למחוז הדרומי של ליגה א'.

אולם, כבר עכשיו ברור שהפועל קטמון ירושלים תפגוש בעונה הקרובה לפחות בחלק מהקבוצות בעלות ההיסטוריה המכובדת של השתייכות לליגות הבכירות בישראל. על אלה נמנות, בגלגולה הקודם, מכבי יפו, כיום קבוצת האוהדים הסימפאטית, שותפה נאמנה לדרך וכמובן ידידה של ממש של הפועל קטמון ירושלים, מכבי יבנה, מכבי קרית-גת, צפרירים חולון והפועל מרמורק. כאמור, יתכן שאחת או שתיים מהן ייפרדו ברגע האחרון מליגה א'. ברגע האחרון עשויות להצטרף לליגה א' גם שתי קבוצות בעלות היסטוריה מכובדת בליגה העליונה (אז: לאומית), אם יצליחו להעפיל לליגה א' בפליי-אוף: הפועל מחנה יהודה ו...מכבי שעריים.

הפועל צפויה לרדת גם לעיר אילת, במשחק שיחייב בוודאי את השחקנים, וצפוי שגם חלק מהאוהדים, להקדיש לפחות יומיים רצופים באותו שבוע לאהבה לכדורגל – וללון בעיר הנמל הדרומית (אם קבוצת בני אילת לא תעפיל ברגע האחרון לליגה הלאומית).

ומה כל זה אומר?

הפועל קטמון ירושלים, על קהל אוהדיה הגדול והמסור, אצטדיונה המרשים והמסורת ההיסטורית, הייתה ללא ספק ענקית על ליגה ג' וגדולה על ליגה ב'. בליגה א' – הסיפור יהיה שונה. ניצחונות של 0-7, 2-7, 0-6 ו-1-5, כנראה לא יושגו שם חדשות לבקרים, בוודאי שלא באופן תדיר כמו בשני השלישים הראשונים של הפועל קטמון ירושלים בשנה הנוכחית בליגה ב'.

לכן, חייבים להתבצע כמה וכמה מהלכים, כדי שהפועל תוכל להתמודד על העלייה לליגה הלאומית כבר בשנה הבאה: צריך תקציב יותר גדול.

זה אומר הרבה יותר אוהדים שיצטרפו לעמותה או ירכשו מינוי למשחקי הקבוצה.
זה אומר הרבה יותר ספונסרים, שמספרם גם בליגה ב' לא היה מבוטל, ובוודאי עוד ספונסר או שניים "גדולים", שיזכו גם לפרסום נאות על מדי הקבוצה, באתר האינטרנט שלה ובאצטדיונה.
זה אומר הכנסות גבוהות יותר ממשחקי הבית, עם קהל גדול עוד יותר.
זה אומר ניצול של התקציב המוגדל, כדי לרכוש 3-4 שחקני מפתח חדשים, שיחדדו את החוד וימגנו את ההגנה באופן משופר.
זה אומר יותר אימונים, יותר להיות ביחד לפני ואחרי המשחקים, ופחות אפשרויות לוותר על שחקני מפתח במשחקים המכריעים, מצב שהקבוצה נקלעה אליו, עקב פציעות, במחזורים האחרונים בליגה ב'.

ובינתיים - ביום שישי הקרוב – נחגוג באצטדיון האוניברסיטה העברית במשחק עם מעלה אדומים, אותו אצטדיון בו התקיים גם משחקה הראשון של הפועל קטמון ירושלים עם היווסדה, את משחקה האחרון בליגה ב'. ושוב נצעק בקול ניחר, בפעם האחרונה העונה: יאללה הפועל!