הרשל'ה מאוסטרופולי, הבדחן החסידי שחי בגליציה במחצית השנייה של המאה ה-18, היה ליצן החצר של רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעל שם טוב. יום אחד נראה הרשל'ה פושט את בגדיו העליונים, נותר באלה התחתונים, ומתפלש לו בשלג. שאלוהו עוברי אורח המומים: "הרשל'ה, השתגעת? מה אתה שוכב חצי עירום על השלג ועוד מרוצה כל כך מהחיים?" השיב הרשל'ה בבת שחוק: "כאן אני עומד לבנות את ביתי. ובמקום שאני שוכב עכשיו, בדיוק פה, יהיה תנור החימום שלי"…

מה בין הרשל'ה מאוסטרופולי לבין קבוצת כדורגל שנוסדה 300 שנים אחריו, הפועל קטמון ירושלים?

ובכן, בימים האלה, כאשר המאבק בצמרת מחוז דרום ב' בליגה ב' עדיין לא תם, נשמעים יותר ויותר מאוהדי קטמון מנתחים את מצבנו העתידי בליגה א'. כולם כבר מחשבים כמה כסף תצטרך הפועל לגייס למשחקיה בליגה השלישית, בכמה שחקנים ובאילו בדיוק יהיה צורך להתחזק, כדי להעפיל שוב לליגה בכירה יותר, ומי יהיה המאמן בעונתה החמישית של הקבוצה?!

חבר'ה. רק רגע. הרשל'ה עוד לא בנה את הבית ולבטח טרם התקין את התנור, ולהפועל קטמון ירושלים מצפים עוד תשעה משחקי ליגה, מהם ארבעה משחקים קשים בנגב ובדרום (בדימונה, ברהט, בקריית-גת ובשדרות). רק רגע, אנחנו עוד לא בליגה א', בקושי עברנו שני-שלישים מהדרך.

• מסיבת הפורים המסורתית תתקיים במוצ"ש הבא

ואכן, ה"דבוקה" שלנו לא מתייאשת. מכבי שעריים, לא בקלות, לא בהפרשי שערים גדולים, מנצחת מדי שבוע את יריבותיה, חוץ מפעם אחת. מאז הפסדה להפועל קטמון ירושלים במחזור ה-12, פישלה שעריים רק פעם, לפני ארבעה מחזורים, ב-0-0, במשחק החוץ שלה בלוד נגד האורתודוכסים (שבמקרה הזה כולנו ברכנו אותם).

כדי למנוע הפתעות לא נעימות – אסור לכדורגלני הפועל קטמון להפסיד נקודות, לא בתוצאת תיקו ולא חלילה בהפסד, ובטח לא לפנטז בשלב המשחקים הזה על מה יהיה בליגה א'. אנחנו עוד לא שם.

ביום שישי (13:00 במגרש בדימונה, הכניסה חינם) צפוי משחק קשה. מדובר במשחק הרחוק ביותר של הקבוצה מירושלים בליגה ב', ונגד הקבוצה המקומית, שמשחקת כדורגל להנאתה, בלא חשש לרדת ליגה. עם יחס שערים 30-30 ו-25 נקודות ליגה, פחות ממחצית משערי קטמון (14-64) ונקודותיה (56) – ברור לגמרי מי הטובה מבין השתיים. אולם, ראינו רק השבוע איך כמעט, דקותיים לסיום, ארסנל יכולה הייתה להדיח את הטובה בקבוצות הכדורגל בעולם, ברצלונה, משלבי ההכרעה של ליגת האלופות. חוסר ריכוז לרגע של חלוצה מנע סנסאציה.

גד ליאור

לכדורגלני
הפועל אסור לאבד מהריכוז ואין לנו
בינתיים בארסנל אחד בשם מסי. מה שיהיה בדימונה זה מגרש בוצי ומשחק קשה אחרי נסיעה מתישה באוטובוס.

מה שברור הוא שהכדורגלנים מירושלים חייבים לחזור לעצמם, אחרי שורת משחקים לא טובים שלהם בעת האחרונה. רק מי שהיה במשחק האחרון בטדי, נגד מועדון ספורט באר-שבע, ידע שלמרות התוצאה בסיום, 0:3, לא עברה על האוהדים
האדומים שעה של כדורגל בלי מורא ופחד, שהנה בעוד רגע באר-שבע בורחת מכאן עם נקודות ליגה.

דימונה לא הפסידה משחק בסיבוב השני בביתה ונחשבת לקבוצת בית טיפוסית. למשחקיה אף באים לעתים מאות אוהדים. לכן, גם אם יהיה זה יום גשום, כדאי לאוהדים האמיתיים של הפועל להצטייד במעיל, במטריה, בכובע המצחייה של קטמון ובצעיף של הקבוצה - ולעודד את שי, כפיר, יבגני, מאהר, איתמר וחבריהם, כדי שלא נחזור מופתעים מהדרך הארוכה יחסית מדימונה לבירת הארץ. אגב, הנגב ירוק בימים האלה – לימים ספורים ממש, ערב האביב - ונסיעה לדימונה תהיה מלווה בנוף מקסים! מומלץ.

בה בשעה שנתארח בקרבת הכור האטומי, נקוה שכדורגלני מועדון הספורט שיכון המזרח ראשון-לציון (איזה שם ארוך…), שבמקום החמישי בליגה - והזקוקים לנקודות כדי להשתבץ בפלייאוף העליון - יחלצו נקודה או אפילו שלוש במשחק הבית הקשה שלהם מול מכבי שעריים. ליבנו יהיה איתם גם מהנגב הרחוק.

יאללה הפועל!