בפתחה של העונה השנייה לקיומה של הפועל קטמון, אני מרגיש שעל האוהדים לערוך חשבון נפש. העונה שעברה היתה עונה מדהימה עבור המחנה הירושלמי האדום, ורק לקראת סיומה נאלצנו להתמודד עם כשלון מקצועי של הקבוצה. בתור אוהדי הפועל ירושלים ידענו אין ספור כשלונות מקצועיים, ושערי פטיש בלב של הדקה ה-90 הארורה, כמו זה שספגנו ביום שישי במגרש ליגה א' הטיפוסי בנחלת יהודה, הם מחזה מוכר עבור כולנו. אולם כשלון מקצועי היה ונותר האויב הגדול ביותר עבור קיומה של קהילת אוהדי כדורגל יציבה. קל וחומר בפרוייקט צעיר, סוחף ככל שיהיה, כמו זה שבנינו בשנה שעברה. יצרנו במו ידינו קהילה אדומה גאה, משפחתית ושמחה, על אף מחוזותיה הנידחים של הליגה הרביעית בישראל. והנה, פתיחת עונה גרועה החזירה אוהדים רבים לזעקות שנשמעו בעבר תוך כדי ריצה אל עבר יציע הכבוד ואל מול ידיו המנצחות של ויקטור יונה. הלחץ שהפעילו אוהדי הקבוצה על השחקנים ועל מירו מאז משחק האימון הראשון היה מוגזם ומיותר. אמירות נחרצות כמו "עם מירו אין סיכוי שנעלה ליגה" יצרו פאניקה מוגזמת, אם חושבים על המעט שחסר לנו בעונה שעברה ואם מבינים שגם מאמני קרית גת ונתיבות לא זכו בפרס נובל לכדורגל. החשש ממירו הזכיר את החשש מהגרעין האיראני, והחשש מכשלון מקצועי נוסף הביא אוהדים לדבר על חורבן סופי של הפרוייקט.
אין בכוונתי להגן על מירו. אני מעריך את מסירותו אבל ברור לי שהוא כשל כמאמן ושהיה עליו להתפטר. לאור האווירה שנוצרה מאז התיקו מול ערד ושהדרדרה לאחר ההפסד בנחלת יהודה לא היה מנוס מפרידה ממירו. כעת אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש, תחת שרביטו של המאמן השני בתולדות הפועל קטמון. יהיה מי שיהיה המאמן החדש, בואו נשוב ונציף את היציעים כקהילה אדומה אחת, חזקה, שמחה, גאה, כעובדה ששום כשלון מקצועי לא יערער אותה. "אל תירא הפועל אל תירא, כי גור אריה הלא אתה".
ועוד מילה אחת של שנאה. אני שונא את בית"ר, מתעב את גיידמק, ומזלזל בשחקני בית"ר ובעסקניה. אבל אני מקדיש שנאה של ממש לאיש אחד, קיקו מלול. ביום שישי נשחק את משחקנו הביתי בר"ג, כבכל שנה, בשל שזרוע הדשא באצטדיון. יומיים לאחר מכן תעלה בית"ר לשחק, איך לא, באצטדיון טדי המשוזרע. העוול הזועק לשמיים, והכרותנו עם האיש ופועלו (כיבוי הזרקורים בשנייה שהשופט שורק לסיום במשחקינו, החושך בשירותים) מעידים על יחסו של האיש אל אלפי מקבלי השירותים שלו, לובשי האדום. אנחנו אלפים, אדון מלול, ואנחנו שונאים אותך.

ההרכב: מוטי אוחיון, ציון זקן, שאולי בלולו (אורי וורנר 80), עדי מרציאנו, אלון אוסטרוביץ', מיקי רנדי, אורן זוהר (הורחק), דודי ביטרן, יניב אופיר (עוז צבאג 32), משה אסולין, מוראד עליאן (ברוך וייצמן 84).