העונה החדשה שנפתחה בליגה הלאומית בשבוע האחרון נראית כאחת המעניינות בשנים האחרונות. כבר במחזור הראשון הובקעו שערים רבים, קבוצות ניצחו אחרי שיריבותיהן הובילו ואף קבוצה ביתית לא ניצחה, אולי רמז לכך שהביתיות השנה תהיה פחות דומיננטית ושרבים מהמשחקים יהיו צמודים בתוצאה ומרתקים במיוחד.

הקבוצה שלנו, הפועל קטמון ירושלים, שנותרה בשבוע האחרון האדומה היחידה בבירת הארץ, פתחה לדאבוננו בהפסד ביתי צורב 2:0 להפועל ראשון לציון, שראשיה מצהירים בריש גלי כי הם יאבקו ביתר שאת השנה על העלייה לליגת העל.

לא סוד הוא שיצאנו מאוכזבים למדי מאיצטדיון טדי, לאו דווקא רק מהתוצאה. אחרי פתיחה של עשר דקות נאות והחמצת שער משוועת של החלוץ הניגרי המוכשר שלנו ווילי אגאדה, בעונתו השלישית במועדון, כולל בקבוצת הנוער המצויינת, באו דקות ארוכות שבהן כססנו ביציע המערבי ציפורניים.

במשך דקות רבות החזיקו אמנם השחקנים האדומים בכדור, אך משום מה היה דומה שהם לא בדיוק יודעים מה לעשות איתו. המעבר מהגנה להתקפה ארך לעתים חצי דקה. אחת ההתקפות יצאה לדרך אחרי למעלה מעשר התמסרויות בהגנה, והמשחק נראה מסורבל ולא מאורגן. למעט הבעיטה היחידה של אגאדה לא נרשמה אפילו בעיטה נוספת אחת לשער של הפועל ראשון לציון בכל המחצית הראשונה.

את המחצית השנייה, שבה ספגה הקבוצה את שני השערים, אחד מרהיב של מוחמד כליבאת, שתי דקות אחרי שנכנס כמחליף, ואחד מבעיטת 11 בשל הכשלת כליבאת ברחבה בדקה ה-90, נרצה לשכוח.

האוהדים זיהו שוב "מחלה" מתמשכת של שחקני קבוצת האוהדים האדומה, שחייבים להרפא ממנה לפני שהיא שוב תעלה לנו בספיגות שערים מיותרות, כפי שהקבוצה כבר ספגה שער בגביע הטוטו: המסירות לאחור, לעבר רחבת השער שלנו, החוזרות ונשנות לאורך כל המשחק.

לא ראינו אף קבוצה אחרת בליגה המרבה כל כך למסור לאחור, לעתים גם לשוער ממחצית המגרש. גם הוצאות החוץ הן לרוב לאחור והמדהים הוא שבעיטות חופשיות ממחצית המגרש של היריבה הופכות משום מה למסירה לאחור לשחקני ההגנה.

מה שכן עודד מאד את האוהדים הוא משחק לחימה חסר פשרות של השחקנים הצעירים בקבוצה, שמבהירים כי חשוב להם להיאבק בכל מרצם להשיג תוצאה טובה. הבשורה הטובה שלנו היום היא שרבים מהאוהדים סבורים שעם הניסיון הנוסף של הצעירים – יבואו גם ההתקפות המסודרות והשערים.

ביום שני הקרוב (19.00) תקיים הפועל קטמון ירושלים אולי את המשחק הקשה ביותר בסיבוב הראשון, נגד היורדת מליגת העל, הקבוצה המצוינת של הפועל בני סכנין. מדובר בקבוצה עם עבר מפואר, כולל הופעה בליגה האירופית, כמחזיקת הגביע, ועם מסורת של לחימה לעיני קהל גדול ומסור.

בכל משחק קבוצה חייבת לעלות כדי לנסות ולנצח, אבל בינינו, רוב האוהדים לא יתאכזבו כנראה ביום שני אם הפועל שלנו תחזור לבירה עם נקודה ממשחק החוץ הקשה.

למרות המרחק והעובדה שהמשחק יתקיים כבר לאחר סיום "החופש הגדול" בבתי הספר, ועוד ביום חול, קהל אדום גדול של קבוצת האוהדים, מול קהל אדום עצום כנראה של הקבוצה המקומית, יוכל לדחוף את שחקני הפועל שלנו להישג במשחק החוץ הקשה. מה שבטוח הוא שהקריאות "יאללה הפועל" יהדהדו בצפון הארץ ביום שני בערב.