לפעמים מגיע משחק שכולם יודעים שהוא מכריע. כבכל משחק אחר מחלקים בו רק 3 נקודות לקבוצה המנצחת, אך דומה שמשחק גורלי שווה לפעמים לא שש נקודות אלא בעצם עשר נקודות פסיכולוגיות. המשחק הקרוב של הפועל קטמון ירושלים הוא כזה. הוא צפוי להכריע באופן ברור האם פני הקבוצה למאבק, ברגע האחרון ממש, על כרטיס העלייה השני לליגת העל, או שמא הקבוצה עלולה להסתבך במאבק שלא להדרדר לפלייאוף התחתון, וגרוע  מכך, להתמודדות על מקום שלא מוביל למבחני הירידה לליגה א'.

הקבוצה שנגדה תתמודד הפועל קטמון ירושלים ביום שישי הקרוב, הפועל כפר סבא, מצויה כמעט באותו המצב. הפסד שלה ביום שישי, אחרי הצבוסה (4:0) להפועלתל אביב במחזור האחרון, עלול להקטין מאד את סיכוייה לחזור בתום עונה אחת בלבד לליגת העל. ניצחון של כפר סבא צפוי להחזיר אותה בגדול למאבק על המקום השני בליגה הלאומית, שאותו היא איבדה לאחרונה בשל שלל תוצאות לא מחמיאות, בלשון המעטה.

לשתי הקבוצות ניבאו בראשית העונה להיאבק בבירור על כרטיס עלייה לליגת העל השנה. לשתיהן תקציב גדול מאשר לרוב קבוצות הליגה הלאומית ומועדון מסודר, עם הנהלה, מאמני כושר ושוערים וגם קהל לאקטן שמעודד את שחקניהן. בשתי הקבוצות משחקים שחקנים שמכירים היטב את ליגה העל ושיחקו בה בעבר. ובכל זאת שתי הקבוצות כושלות לאחרונה. ונשאלת השאלה מדוע?

לגבי הפועל כפר סבא הדבר נעוץ כנראה במתח עצום בתוך הקבוצה, בשל עימותים וויכוחים בלתי פוסקים בין הבעלים, המאמנים, השחקנים והקהל הכועס. בהפועל קטמון ירושלים ממש לא לגמרי ברור מה הסיבה למאזן הגרוע של הקבוצה לאחרונה – חמישה הפסדים וניצחון בודד על הקבוצה האחרונה בטבלה, שכבר ירדה למעשה לליגה א'. בדקתי ולא מצאתי מצב שבו הפועל קטמון ירושלים צברה בשנים האחרונות רק 3 נקודות מתוך 18 אפשריות.

במשחקים האחרונים לא רק שהקבוצה מנוצחת, אלא שהשערים שהיא סופגת לא פעם טראגיים למדי. אחד נכבש עקב בעיטת 11 אומללה למדי, שער אחר הובקע מהתקפה בודדת של הקבוצה היריבה, אחרי הדקה ה-80, ארבעה שערים הובקעו מ-"בישול" מהקרן או ממצב נייח. המסקנה: משהו בהגנה לא מסתדר.

אולם, הבעיה העיקרית היא שבשישה משחקים הצליחה הפועל קטמון ירושלים אך בקושי לכבוש רק שני שערים וגם אותם רק נגד שתי נועלות הטבלה, עירוני נשר (בניצחון היחיד, 0:1) ומכבי הרצליה (בהפסד צורב 3:1). המסקנה: ההתקפה לוקה בבעיה שמוכרת לנו זה שנים - אין לקבוצה חלוץ דומיננטי, אין סיומת של בעיטה משמעותית לשער מצד הקשרים והשחקנים שעולים להתקפה, וחלק מההתקפות מבוזבזות בבעיטות סרק מ-30 ו-40 מטר לשום מקום.

את כל זה חייבים לתקן ביום שישי הקרוב באצטדיון לויטה (15:00). השחקנים חייבים לעלות הפעם בטירוף לכר הדשא וממש לבלוע אותו. אין הפעם שום הנחות. המבצעים נגמרו. הפסד משמעותו מאבק שלא לשחק בפלייאןף התחתון ולהסתבך בתחתית. ניצחון פירושו, אולי, הצלת העונה, כאשר אין קבוצה דומיננטית בליגה הלאומית, למעט הפועל ת"א. אולי עוד אפשר לעשות את זה – להעפיל לליגת העל בסוף משחקי הפלייאוף העליון.

מה בטוח הוא שביום ששי חייבים להתייצב בכפר סבא מאות רבות של אוהדים אדומים מירושלים, שיעודדו את שחקני קבוצת האוהדים לנצח קבוצה שהם כבר ניצחו (1:2) בסיבוב הראשון במשחק טוב שהתקיים באיצטדיון טדי. זה יקרה רק א\ם הקהל הגדול יעודד בשירי הקבוצה, יעשה "אצבע" ויקרא בקול גדול: יאללה הפועל! אז הפעם, לרגל המשחק הכל כך מכריע, נכפיל את הקריאה: יאללה הפועל!