לצאת ממשחק כדורגל שמחים וגם עצובים ועצבנים - זה מקרה נדיר למדי. אבל, זה קרה ביום שישי האחרון לאוהדי הפועל קטמון ירושלים, ביציאה מאצטדיון המושבה בפתח תקוה.נבהיר מיד: להיות עצובים אחרי משחק שבו מפסידים, ולהיות עצבניים בגלל תוצאה מרגיזה של 1:0, זה עניין שגרתי מאד. אז למה גם שמחנו?ההסבר פשוט למדי: הפועל קטמון ירושלים, לדעתי הצנועה ולדעת מאות האוהדים שקישטו באדום את יציעי אצטדיון המושבה המשובח, הציגה ביום ששי האחרון את משחקה הטובה ביותר אי פעם בליגה הלאומית.

שחקני הפועל קטמון הצליחו לגרום ליריבה, הפועל פ"ת, קבוצה השואפת להיאבק השנה על העלייה לליגת העל, להיעלם מהמגרש. הם פשוט שותקו ולא נראו על משטח הדשא לאורך רוב דקות המשחק.כל 14 השחקנים האדומים ששותפו במשחק של קבוצת האוהדים הראשונה בכדורגל הישראלי הצטיינו. 

במחזור הראשון של העונה לא רק שהפועל קטמון ירושלים נראתה קבוצה מאומנת היטב ומשחקת משחק שוטף ונאה לעין, אלא שכמות ההזדמנויות שניקרו בפני שחקני הקבוצה לכבוש שערים, בלפחות שני מניינים של התקפות נהדרות, הייתה מדהימה.ומנגד, הפועל פתח תקווה, בכיכובם של שחקני ליגת על ברמתם, כמו רוצ'ט ומיכאלוביץ, נראתה אובדת עצות. המלאבסים הסתגרו במחצית המגרש הביתי שלהם במשך כל דקות המשחק ופיללו שהמשחק הזה כבר הסתיים.ואז, בדקה ה-80, אירע אי-הצדק הגדול, שלא פעם מתרחש במגרשי הכדורגל: גניבה לאור היום של שער מקרי, שנולד מטעות מצערת של האדומים, וניצחון הכי הכי הכי לא מוצדק שהשיגו הפתח-תקוואים. 

באחד מאתרי האינטרנט הכותרת השבלונית הדהדה: "שוד לאור היום". אבל, הפעם, כך בדיוק זה היה. שוד של שלוש נקודות וזאת דווקא במשחק הטוב ביותר של הנשדדים.שמחנו בסיום המשחק שיש לנו כנראה השנה קבוצה טובה מאד, שמשחקת כדורגל משובח. הצטערנו, שעם כל המשחק השוטף הנהדר, לא הצליחו שחקני הפועל שלנו להבקיע ולו שער אחד.וכאן מתגלית הבעיה העיקרית של השחקנים, שאגב החמיצו לפחות שני שערים הכי בטוחים שאפשר, מ-3-5 מטרים משער היריבה: החלוצים, הקשרים וגם שחקני ההגנה ששועטים למעלה – לא מצליחים לכבוש כבר ארבעה משחקים שערים, למעט שער בודד אחד במשחק הראשון העונה, נגד בית"ר ת"א/רמלה. וגבירותי ורבותי, שער אחד ב-360 דקות - זהו מאזן מאד לא חיובי. 

ביום שישי הקרוב, באצטדיון בנס ציונה, "יארחו" האדומים שלנו את הפועל ראשון לציון שוב במגרש זר, בשל השיפוצים המתבצעים באצטדיון הביתי האמיתי, טדי, בירושלים. אני "מזהיר" את שחקני ראשון לציון, שהם יפגשו הפעם, קרוב לוודאי, קבוצה אחרת מאד מזאת שהובסה על ידם רק לפני שבועיים 3:0 בגביע הטוטו. 

אם יתמידו האדומים של הפועל ויציגו משחק כפי שניהלו באצטדיון המושבה – הניצחון שלנו מובטח. הרי לא יעלה הדעת ששוב יוחמצו שערים כל כך בטוחים. אני בכל זאת מאמין בסטטיסטיקה...לא הייתי מבצע שום שינוי מההרכב ושיטת המשחק בשבוע שעבר. צריך רק לבעוט יותר כדורים למסגרת ולחדול מהחמצות משוועות – והכל יהיה בסדר. 

אה, כן, יש עוד דבר אחד: האצטדיון בנס ציונה הוא כעת המגרש הביתי שלנו. זהו משחק בית ויש לנו כבר קרוב ל-800 חברי עמותה, שכניסתם לאצטדיון היא לכן חינם. אם כולם יתייצבו ביציע ויצטרפו אליהם עוד מאות אורחים וילדים - בשבוע האחרון של "החופש הגדול" – קהל עצום ורב יסייע להכניע קבוצה, שכמעט תמיד עשתה לנו צרות. אז, קדימה – כולנו נבוא לאצטדיון בנס ציונה ביום שישי הקרוב (16:30) ונחזור לבירת הארץ בליל שבת עם שלוש הנקודות הראשונות בעונה החדשה. יאללה הפועל!