ביום של גמר הגביע האנגלי נפתחות החדשות באנגליה במילים: "היום יום גדול – גמר הגביע האנגלי". מתי יפתחו אצלנו את החדשות בכותרת: "היום יום גדול – מתחילות הליגות בכדורגל"? אז כנראה שבמדינה רווית חדשות מטורפות כמו אצלנו זה לא יקרה בקרוב, אבל לאוהדי הכדורגל יום שישי הקרוב יהיה יום חג.

קבוצת האוהדים האהובה שלנו, הפועל קטמון ירושלים, יוצאת בסוף השבוע למשחק חוץ ראשון העונה, בפתח תקווה, ולצערנו את מניין משחקיהם הראשונים בעונת 2017/18 ישחקו האדומים שלנו מחוץ למגרש הביתי, אצטדיון טדי. הסיבה: כר הדשא חייב לעבור שיפוץ רציני ושזרוע לאחר פתיחת המכבייה שהזיקה מאד לדשא ולמתקני האצטדיון, שהפך בינתיים גם ללאומי.

במחזור הראשון נפגוש יריבה וותיקה, שהמשחקים עמה הם תמיד מעניינים ולעתים קרובות גם מרובי שערים, לא תמיד כל כך לטובתנו. הפעם, כך כולנו מקווים – בהרכב החדש של הקבוצה – ננסה ללקט אצל המלאבסים שלוש נקודות ליגה ראשונות. הגיע הזמן שנצעד בצמרת הליגה המקצוענית השנייה בישראל כבר בפתיחת העונה ולא רק בסיומה!

אי אפשר להתעלם משלושת משחקי גביע הטוטו, שהסתיימו עם נקודה אחת בלבד ויחס שערים 5:1, במקום האחרון בבית שאליו שובצה הקבוצה. האוהדים כולם, ובוודאי השחקנים, מקווים שהיו אלה רק "משחקי גישוש" לקראת עונה מוצלחת, עם שפע ניצחונות.

אז איך עושים את זה?

קודם כל משחקים, לראשונה, מהפתיחה בהרכב החזק ביותר העומד לרשותנו וממעטים להעלות שחקני ספסל, אלא אם ממש צריך. תנאי נוסף הוא שתהיה גם חגיגיות ושמחת חיים על המגרש. רק מהסיבה הזאת הייתי מעלה בפתיחת המשחק הראשון את סמל הקבוצה, עוז צבאג, בהרכב הפותח, גם אם יהיה צורך להחליפו בהמשך (לא בטוח). לי יש הרגשה שעצם כניסתו של עוז למגרש מפיחה רוח חיים בקבוצה האדומה שלנו.

סמל נוסף בשלוש העונות האחרונות הוא אבירם ברוכיאן. אבל, הוא לא רק סמל. לטעמי הוא היה השחקן המצטיין על המגרש במשחק, שאני מנסה לשכוח את תוצאתו, בראשון לציון. אבירם יזם, ראה וקרא כמו תמיד את הנעשה במגרש, חילק יופי של כדורים לחבריו בהתקפה ועשה כרגיל עבודה מצוינת של "ניקיון" על קו האמצע. אין ספק שאבירם הוא נכס לקבוצת האוהדים וניתן לחוש תמיד שגם אבירם מבין זאת ומפגין רוח לחימה ורצון עז שהקבוצה תצליח לאורך כל דקות המשחק.

בהגנה הייתי מעיר דווקא לשוער, ברק לוי, ומקווה שגם המאמן האהוב שלנו, ליאור זאדה, עשה זאת: כאשר שחקני היריבה משוטטים סמוך לרחבת השער שלנו, נא לא למסור כדור מסוכן לאחד המגינים. עדיף לבעוט קדימה למחצית המגרש ולהוציא כך את ההתקפה בבטחה. במשחקי גביע הטוטו היו לנו צרות רבות ליד השער וגם כמעט ספגנו לפחות שער אחד מהסיבה הזאת.

והערה לכל השחקנים, ואני יודע שליאור זאדה תמיד מורה זאת לשחקנים: מסירה לאחור, לכיוון השער שלנו, צריכה להתבצע אך ורק במקרה חירום ולא כעוד חלופה למסירה קדימה. כל מסירה לאחור ממש קוראת לקבוצה היריבה לחטוף את הכדור ולעשות לנו צרות. תשאלו את יוגב לרמן (זוהרוי) מדוע נאלץ לעצור התקפה של שער בטוח ולראות את הכרטיס האדום לפני שבועיים.

והכי הכי חשוב: למשחק בפתח תקווה, שלה קהל גדול ונאמן, שאגב תמיד מכבד את קהלנו, חייבים להגיע הרבה מאות אוהדים שלנו. למשחק פתיחה ב"חופש הגדול" הייתי מקווה גם ליותר מאלף אדומים ביציע, וכבר עשינו זאת בעבר במשחקי חוץ באצטדיונים מפוארים כמו במושבה.

אז ביום שישי אוהדי הפועל קטמון ירושלים אורזים את אביזרי העידוד האדומים, מעלים את הילדים על האוטו – ונוסעים לכיף משפחתי של אחר צהרים קיצי ראשון בליגת העונה החדשה בפתח תקווה. וכמובן – שירי הקבוצה עם שמות השחקנים החדשים יקדמו את כולנו. יאללה הפועל!