|
רצינו פלייאוף עליון, אך לא לתוצאות האלה פיללנו.
האמת ניתנת להיאמר: ביום ששי האחרון יצאתי, כמו מאות האוהדים האדומים האחרים, מבויש למדי מאצטדיון המושבה בפתח תקווה. אפשר ומותר להפסיד – אבל לא כך. התוצאה, 6:3, מעצבנת פחות מאופן המשחק של האדומים שלנו. דומה שהם הגיעו למשחק אדישים למדי, נעולים בכפכפים, כאילו באו להשתכשך במשחק כדורגל חופים.
לדאבוננו, זה היה כדורגל אמיתי, על משטח דשא מהמשובחים בארץ, והקבוצה הביתית, הפועל פתח תקווה ממש עוד לא הלכה לים. עובדה: שחקניה תקפו רבות ואלמלא מזל רע של חלוציהם, התוצאה בסיום המשחק הייתה עוד גבוהה יותר לזכותם.
להשיג נקודה אחת מתוך תשע אפשריות בפלייאוף העליון לא מוסיף לגאוות היחידה של הפועל קטמון ירושלים. נכון, מדובר הפעם במשחקים לא גורליים, אולם יש כמה וכמה סיבות טובות להפועל קטמון להציג משחקים נאים ולנסות ולנצח בהם: - בהיסטוריה של הכדורגל תמיד נכתב, לאורך השנים, באיזו ליגה ובאיזה מקום סיימה הקבוצה את העונה. האם איננו גאים במקום הרביעי מהשנה שעברה?
- בפלייאוף העליון מקבלים מענקי מיקום. מדוע לא לנסות ולזכות במענק נאה על המקום הרביעי ואפילו השלישי? זה בהחלט נימוק שיש לחשוב עליו, בעיקר בקבוצה שרוב משאביה באים מכיסם של האוהדים והספונסרים האוהבים את הקבוצה.
- השחקנים יכולים להציג את מלוא יכולתם במשחק פתוח, ללא בונקרים ומחשבות מה יקרה אם נפסיד. שחקן שיצטיין יהיה מועמד להמשיך עם קבוצת האוהדים בעונה הבאה או "להחטף" על ידי קבוצה אחרת.
- מותר וצריך שהשחקנים היקרים שלנו יכבדו את קהל האוהדים הגדול שמגיע למרות "הגארבז'-טיים" למגרשים, גם במשחקי החוץ, כדי לעודד את שחקניו האהובים. והאוהדים בהחלט מרגישים נבגדים, כאשר הם חוזים לאחרונה בתצוגות הנפל של הקבוצה.
- ניצחון בערב שבת (וגם ביום חול) תמיד נותן טעם מתוק לשחקנים ולאוהדים גם יחד. הפסד או תבוסה, כמו ביום ששי האחרון, מותירים טעם מר ועצב.
נדמה לי שמניתי כאן די סיבות, כדי שהאדומים שלנו יחזרו לתלם משחקי סוף העונה הסדירה, יחזרו להפגין את הרמה שהם יודעים לשחק בה, ויביאו ביום שישי מהאצטדיון בלוד (16:00) ניצחון ראשון בפלייאוף העליון על קבוצת בני לוד. יאללה הפועל!
|
.jpeg)
