לכל אוהד יש חלום על דמות של שחקן שבאמת יחייה את רוח המועדון. כמו כריסטיאנו לוקארלי מליבורנו, שתרם לאולטראס של הקבוצה את ההוצאות המשפטיות שלהם, סירב להצעות מפתות מקבוצות אחרות ונלחם בשביל להישאר בקבוצה שאותה הוא אוהד - ליבורנו.

כמו דוד קבינו, קפטן ראיו ואיקנו, שאירגן את השחקנים לממן מגורים לכרמן, אוהדת מבוגרת וחולה שאיבדה את כל ממונה.

כמו אורן כהן.

שלום אורן כהן, תודה רבה שהסכמת להתראיין אצלנו.

לא הרבה אוהדים יודעים עד כמה אתה תרמת לקבוצה שלנו, למעשה שתי פעילויות ענקיות של הקפיצו את החשיפה של הקבוצה לגבהים חדשים - הנפת דגל הגאווה בגבעת אולגה וההגעה לגילוי המצבה של שירה בנקי. תוכל לספר לנו מה הניע אותך לעשות את המחוות האלה? 

המחווה הראשונה, של גבעת אולגה, עם הדגל, בהתחלה הייתה בתור התערבות. היה מגרש קשה, היו רוחות חזקות ולא ראינו את עצמנו מכניסים גול. התערבתי עם אדם מזרחי, הוא אמר לי: "מה אתה נותן בשביל ניצחון פה? אתה רואה את הדגל של האוהדים, אתה תצא איתו ותרקוד איתו?". אמרתי לו שבטח אני ארקוד איתו, בשביל ניצחון, אני גם אעשה הרבה מעבר לזה. יצא שניצחנו, ולקחתי את הדגל ועשינו את זה בתור התערבות, לא כאיזה משהו לרכב עליו, למרות מה שיצא מזה בסופו של דבר. אני מאמין בזה, זה לא משהו שעשיתי אותו רק בגלל התערבות. אני חושב שזה משהו שצריך להיות פתוח איתו, להכיר אותו ולדבר עליו, זה לא איזה טאבו. יצא מזה משהו טוב ואני שמח שזה עלה לכותרות. 

במחווה השנייה של שירה בנקי, אנחנו היינו במחנה אימונים בפולין באותו זמן, וחשבתי על זה שבן אדם, לא משנה מי הוא, שהולך ליהנות במקום מסוים ולא חוזר הביתה רק בגלל הדעה שלו, זה משהו חשוך, שאנחנו בתור קבוצה שמכירה בכל החשיבות של נושא הקהילה הגאה, שהיא כן פתוחה ולא חשוכת דעות, צריכה לציין את זה. חשבתי שזה יהיה נחמד לעשות את המחווה הזאת. שמעתי שהיא הייתה במשחקים של הפועל קטמון ירושלים והתעניינה בקבוצה. חשבתי שזה יחזק את המשפחה וייתן להם שמחה קטנה בלב וקצת נחמה אחרי מה שקרה. אני שמח שבסוף יצאה מזה גם קבוצת כדורגל שהיא שייכת לנו ואנחנו מזדהים עמה. 

האם לדעתך שחקני הקבוצה, בהווה ובעתיד צריכים לקחת חלק פעיל בקידום נושאים חברתיים שאינם בהכרח בתחום הכדורגל? 

אני חושב שהם חייבים לקחת חלק. אני חושב שכל הפעילות החברתית והערכים של קטמון צריכים לקבל נפח יותר גדול, אני חושב שככל שנתקדם והקבוצה תצליח מקצועית כל הפעילות שלנו תקבל חשיפה יותר גדולה. אני מקווה שאם נהיה קבוצה בליגת העל, נמשיך עם הדברים האלו וזה יעשה טוב להרבה מקומות. בדרך הזאת הרבה אנשים יכירו אותנו, ואני חושב שילמדו מאתנו וזה יפתח לנו הרבה דלתות. כשיזמו עוד פעילויות כל שחקן יוכל לקחת חלק בפעילויות שהוא מתחבר אליהן. עוד שחקנים צריכים לקחת חלק יותר פעיל בפעילויות החברתיות ומאמין שזה צריך לתפוס נפח יותר גדול. 

ישנה שמועה שאומרת שבמחנה האימונים בפולין, כשאתה הלכת להניח זר לזכר הנספים בשואה, שאר השחקנים הלכו לעשות קניות, אם זה נכון, למה זה יצא ככה?

מאוד מעניין אותי כל הנושא של מלחמת העולם השנייה והיהודים בתקופה ההיא בפרט. בגלל הקריירה והכדורגל, לא יצא לי לעשות משלחת עם בית הספר וזה משהו שמאוד רציתי לעשות. חשבתי שהכי נכון וראוי יהיה ללכת, ללמוד ולחקור את האירועים וזה דיבר אלי. כמו שאנשים אחרים דיבר אליהם קניות באותו הזמן, אליי דיבר ללמוד ולראות מה קרה שם. 

מאה אחוז, בוא נדבר על כדורגל. אתה מרוצה מהעונה האחרונה? מהפעילות שלך בקבוצה? 

זה לא סוד שהמעמד המקצועי שלי בקבוצה הוא לא כמו בשנה שעברה, אני משחק פחות, אבל זה לא משהו שמונע ממני לאהוד את הקבוצה מכל הלב. אני יכול להגיד לך שאני אוהד של הקבוצה ולפעמים אני מרגיש כמו אוהד שקיבל כרטיס מהשורה הראשונה. אני מרגיש שקיבלתי זכות לראות את הדברים לא רק מהשורה הראשונה, אלא מהפרקט. אני לא יודע מה יהיה העתיד שלי בהפועל קטמון ירושלים, אני חושב שיש לי מקום בקבוצה הזאת גם בעתיד ואני יודע שגם רוצים אותי.

צריך לעשות התאמות לפי הקריירה ואני יכול להגיד לך שבתקופה שלי בקטמון, קרה שטובת הקבוצה קדמה לאינטרסים אישיים שלי בענק. שחקן במקום אחר לא יעשה את הדברים האלה. אני מקווה שאני אשאר פה כמה שיותר זמן, המקום הזה טוב ואני אוהב את המועדון הזה. 

הבנתי שעשית קורס מאמנים, זה כיוון שמעניין אותך בקבוצה, בנוער, בפעילות החברתית?

כן עשיתי קורס ביחד עם אוהד סיידוף, זה משהו שמעניין אותי כי יש לנו זמן פנוי בכדורגל שאנחנו יכולים לאמן כי זה עוד משהו שלא יפגע בכדורגל. אימון ילדים בשעות הפנאי, זה משהו מעניין שיש בו אתגר. זה תחום שאנחנו מבינים בו הרבה וטוב להעביר את זה לדור הבא של קטמון כי יש לנו ידע לחלוק. 

למה בקבוצה אתה לא לוקח חלק יותר פעיל באימון אחת הקבוצות במחלקות?

רצו לתת לי קבוצה, אבל זה לא כל כך הסתדר לי כי משחקים לפעמים בימי שני והקבוצות מתאמנות בעיקר בשני וברביעי כך שלא יכולתי להתחייב לילדים ולמסגרת כזאת כשיש לנו משחקים בימי שני. עם זאת, אני רואה את עצמי בעתיד מאמן בקטמון, בבית ספר לכדורגל ויותר מזה. 

משהו על המשחק? (הראיון התקיים לפני המשחק מול הפועל ירושלים)

זה משחק מאוד טעון, שתי הקבוצות צריכות את הנקודות. אני מקווה שלא נגרר לפרובוקציות עם האוהדים שלהם. שנבוא ליהנות וכולם יבואו עם המשפחה והילדים, ניקח את הנקודות ונלך הביתה. יהיה הפנינג ענק, שווה להגיע ואני מקווה שתיהנו מההצגה שתראו על הדשא. 

בפנייה אישית לאוהדים, אני לא רוצה להישמע מתחנף, אבל אנחנו מודים על הכל, באמת שאתם עושים דבר גדול ועם הדחיפה שלכם אנחנו יכולים להגיע לעוד הצלחות וחשיפה. תודה על הכל ותמשיכו כך, זה מחמם לנו את הלב.

נהניתם/ן מהכתבה? קראו עוד בגיליון האינטראקטיבי שלנו!