מה שעובר בימים אלה על הפועל קטמון ירושלים, בימים הראשונים של העונה החדשה, הזכיר לי משום מה את משל האריה והעכבר של איסופוס:

עכבר טייל על פניו של אריה שישן במאורה. התעורר האריה בכעס, תפס את העכבר בכפו הגדולה והתכוון לטרוף אותו באחת. התחנן העכבר הרועד על חייו והבטיח לאריה שאם יחוס על חייו, הוא לא יצטער, כי יבוא יום והעכבר ישלם לו כגמולו. הרעיון שעכבר כה קטן וחצוף יכול לעזור לאריה גדול כל כך, הצחיק את האריה עד מאד. כל הכעס שלו חלף והוא הניח לעכבר הזעיר להמשיך בדרכו. 

לא חלף זמן רב והאריה נפל ברשת שטמנו לו ציידים. שאג האריה בכאב וביקש רחמים. שמע העכבר, שהכיר את השאגה, את הקריאה לעזרה של חברו האריה, הגביר צעדיו והגיע מיד לעזור. כרסם העכבר הקטן את הרשת והאריה הגדול יצא לחופשי. "אתה רואה, ידידי", לחש העכבר לאריה ההמום, "אסור לזלזל אף פעם. הנה, כך, יכול גם עכבר קטן לעזור לאריה גדול...".

ובכן, אנחנו קצת מבולבלים כאן בקבוצת האוהדים האדומה. בקיץ, כאשר הושלם הרכב הקבוצה, כולל רכש מפואר של ששה שחקנים, כולם - כך לחשו לנו - ברמת ליגת על, היו אוהדים לא מעטים שהתחילו לדבר על פלייאוף עליון ואפילו היו מי שהביעו תקווה, די בסתר, שהקבוצה האדומה תיאבק כבר השנה על העלייה לליגת העל.

האמת? אחרי שני משחקים בגביע הטוטו (ניצחון והפסד) ומשחק ראשון בטדי, שהסתיים בהפסד צורב בתוצאה 3:0 למכבי הרצליה, כאשר מולנו תתייצב ביום ששי הקרוב הקבוצה מנצרת עלית - אני לא כל כך בטוח מי יהיה פה האריה ומי הוא העכבר. הרי נצרת עלית נוצחה בגביע הטוטו פעם 5:0 ופעם 4:0 ופתחה את משחקי הליגה הלאומית בהפסד חוץ להפועל ראשון לציון 3:1.

בקיצור, שתי הקבוצות המאכזבות מהמחזור הראשון ייפגשו ביום ששי הקרוב באצטדיון בעילוט (16:30) ואם המשחק לא יסתיים בתיקו, לאחת מהן תהיה ההזדמנות לטפס באופן מיידי למרכז הטבלה ואולי להיהפך לאריה בהמשך הדרך. למי ששכח, אשתקד, הפועל קטמון ירושלים צברה רק 6 נקודות מ-15 אפשריות בחמישה המחזורים הראשונים. הכל כבר הספידו אותה. בתום 30 מחזורים סיימה הקבוצה האדומה את העונה בגדול, במקום הראשון בטבלת המחוז הצפוני של ליגה א'.

חבל להכביר מילים על מה שאירע במשחק הפתיחה באצטדיון טדי בשבוע שעבר. מי שהיה שם לא רווה נחת ממה שראה. נאמר רק כך: קבוצה שבועטת פעם אחת בלבד במשחק שלם בעיטה מסוכנת לשער היריב – לא יכולה לנצח משחק, בוודאי לא כאשר היא גם סופגת שני שערים מטעויות חמורות בהגנה.

אני אצטרף הפעם למי שאמרו בימים האחרונים "טוב, זה רק המשחק הראשון". לא צריך להיבהל, אם כי בוודאי צריך לתקן את הליקויים הרבים שנחשפו במשחק הבכורה, בהופעתנו המחודשת בליגה המקצוענית השנייה בישראל.

ביום שישי הקרוב צרכים 11 האדומים להגיע נחושים, אך רגועים; לוחמניים, אך זהירים; מהירים, אך מדויקים, לאצטדיון בעילוט. שיפור בהגנה ימנע ספיגה של שלושה שערים במשחק (תופעה נדירה למדי במשחקי הפועל) ושיפור בהתקפה, מול הגנה די מחוררת, שספגה 12 שערים תוך שבועיים, יבטיח את הניצחון החשוב במחזור השני.

נאחל החלמה מהירה לאבירם ברוכיאן שנפצע וכמובן לרכש החדש, שיש עליו דעות טובות מאד, ג'מאל ח'טיב. גם הוא סובל עדיין מפציעה. כל שאר האדומים יהיו כשירים למשחק.

תזכורת קטנה: בהופעתה הראשונה של קבוצת האוהדים האדומה בליגה הלאומית, לפני שנתיים בדיוק, היא רשמה ניצחון בכורה בליגה מקצוענית בישראל - בדיוק נגד היריבה הזאת, נצרת עלית. אז היה זה רז שטיין שכבש. הוא חזר אלינו השנה וכבר שמעתי אוהדים שמבטיחים: רז יכבוש נגדם שוב. הלוואי.

אין סיום נאה יותר, לדעתי, לקיץ החמים הזה מאשר חגיגת סוף שבוע בגליל הממוזג (יחסית), עם כל המשפחה, ועידוד מאסיבי עוד קודם לכניסת השבת באצטדיון הצפוני. מאות אדומים שילוו את אוהד, גולן, אורי, רז, שי, מאור, עוז, משה וחבריהם, ימריצו אותם לחזור לבירת הארץ בליל שבת, כמו אריות, עם מלוא 3 הנקודות. יאללה הפועל!