לאחר שהשלמנו את משימת העלייה לליגה הלאומית, ועל רקע ההכנות המקצועיות והלוגיסטיות לעונה הבאה, יצאה לפניי כשבועיים משלחת מיוחדת מטעם הפועל קטמון ירושלים להשתלמות בגרמניה. הוזמנו על-ידי ורדר ברמן ליטול חלק ב-10 ימים מגוונים, שכללו צפייה באימונים, סיור במתקנים המתקדמים, שיחות עם גורמים בכירים במועדון והיחשפות לפעילות החברתית ולמודל שהציב מועדון הפאר הגרמני לקשר עם האוהדים.

מלבד לוח הזמנים, הרי שגם הרכב המשלחת היה מגוון למדי, וכלל מלבד גורמים מקצועיים (המאמן, אסף נמני, והספורתרפיסט, רן אגונר) את מתנדבי צוות הסקאוט, אנשי מערך המדיה, נציג מוועדת הביקורת וגם אחראי אבטחה אחד, שדאג לשלומנו.

נחתנו בברמן ביום שישי בשעת צהריים, לאחר מסע ממושך דרך איסטנבול. בשדה התעופה כבר המתינו לנו אנשי "פרויקט האוהדים" של ברמן (Fan Project), שליוו אותנו במהלך השבוע בסיורים ובשיחות השונות, וקיימו עמנו סדנאות שונות - החל מהתמודדות עם אפליית נשים וסקסיזם במגרשי הספורט, ועד למקומן של הגזענות והאנטישמיות בכדורגל ובתרבות האהדה הגרמניים.

חברי המשלחת, אנשי "פרויקט האוהדים" של ברמן ופרנק באומן, המנהל הספורטיבי של ורדר ברמן 

הגענו לעיר ערב משחק הבית האחרון של העונה, מול בורוסיה מנשנלגדבאך מהצמרת, כאשר אנו יודעים כי המארחים שלנו זקוקים ל-3 נקודות כדי לשמור על סיכוי ריאלי להופיע בליגה האירופית בעונה הבאה. בבוקר המשחק העיר כבר התמלאה באוהדים של שתי הקבוצות, שהחלו לנהור לכיוון האצטדיון המקומי, ה-"ווסרסטדיון", שנבנה על גדת הנהר המקומי, הווסר.

קשה לתאר במילים את האווירה החגיגית בסביבת האצטדיון, מעל לשעתיים לפני שריקת הפתיחה. האוהדים עומדים ומדברים על העונה הקשה שחוו (דורגו במקום האחרון לאחר 10 מחזורים, וסיימו לבסוף במרחק נגיעה מהמקום המוביל לאירופה), משיקים כוסות בירה זו לזו והמהדרין נכנסים לתוך האצטדיון, למתחם שנבנה במיוחד עבור האוהדים, ה-OstKurvenSaal. במתחם המצוי מתחת ליציע המזרחי יכולים האוהדים השרופים להתקבץ לפני המשחק ולאחריו, לשתות ולאכול במחירים סבירים ולצפות בתקצירי יתר משחקי המחזור. במהלך השבוע, המתחם שימש אותנו לשלל פעילויות ואירח התכנסויות שונות של האוהדים, כולל מכירת פרטי אספנות מההיסטוריה הארוכה של המועדון והכדורגל בגרמניה.

הצוות המקצועי וצוות הסקאוט נהנים מחווית העידוד ב-"ווסרסטדיון" 

אנחנו חשבנו שהמשחק עצמו היה מעט מאכזב מבחינת ברמן, שהפסידה 2:0 והתרחקה מחלום הליגה האירופית. אולם, תצוגת העידוד שחווינו, מתוך יציעי האולטראס, הייתה מרגשת ועל פני האוהדים כלל לא ניכרה אכזבה. הם היו שמחים בחלקם.

ביום ראשון ביקרנו בתערוכת פריטי האספנות, ומשם צעדנו למתחם האימונים העצום של ורדר, וצפינו במשחק של ורדר ברמן ב', שמנסה להעפיל מהליגה הרביעית לליגה השלישית. הפעם הייתה זו חוויה שונה לחלוטין, משום שהמשחק לא עורר אמוציות מיוחדות בקהל הרב שנאסף לצפות בו, מעל ל-1,500 איש, שהתרכזו בבירות ובנקניקיות תוך כדי צפייה בירוקים מביסים 7:0 את האורחים מהמקום האחרון בטבלה.

ניסינו להכניס קצת אקשן ליציע, אבל החבר'ה באו לשתות בירה ולראות כדורגל 

ביום שני התארחנו באולם העירייה ובפרלמנט המקומי (ברמן הינה עיר-מדינה, אחת מ-16 מדינות המרכיבות את המדינה הגרמנית), זכינו להרצאות מרתקות על ההיסטוריה של העיר ושל המבנים בה, ומשם המשכנו לאצטדיון. שוחחנו עם ה-"פוטבול דירקטור" של ורדר ברמן, פרנק באומן, שחלק עמנו את פילוסופיית הכדורגל של המועדון, על הרוח ששורה על כלל קבוצות הגיל בו ועל הכלים שמשמשים אותם לניתוח שחקנים ומצבי משחק. לאחר השיחה קיבלנו הרצאה בנושא אנטישמיות בכדורגל הגרמני ומשם המשכנו למתחם האימונים וצפינו בקבוצה עד גיל 19 ובקבוצה עד גיל 16 במהלך אימונים שערכו.

ביום שלישי העברנו למארחים סדנא על המועדון שלנו, סיפרנו על הקמתו ועל הקשיים עמם אנו מתמודדים, ודיברנו על הפרויקטים החברתיים וחשיבותה של הקהילה. בהמשך נסענו לצפון העיר, לשכונה המזוהה עם צאצאי המהגרים מטורקיה. נפגשנו עם מוראט אורטה, בעלי מועדון הכדורגל ואטאן, שמשחק בליגה החמישית בגרמניה. אורטה ריגש את כולנו וסיפר על המועדון, שמהווה בית חם לצעירים בקהילה, שמקבלים באמצעותו מסגרת חינוכית ותמיכה מקצועית. 

המאמן שלנו עם מוראט אורטה, דמות לחיקוי! 

ביום רביעי הגענו לאגף לאחריות חברתית של ורדר ברמן, ושוחחנו עם בעלי התפקידים שאחראים על שלומם של האוהדים במשחקי הבית והחוץ. בהמשך, הצטרף אלינו ד"ר יוברטוס הס-גרונוואלד, נשיא הקבוצה, ששוחח עמנו באריכות על המבנה של המועדון ועל חברות האוהדים בו. הוא חשף בפנינו כיצד הצליחו להכפיל (כמעט) את מספר החברים וסיפר לנו על פעילויות שהמועדון מציע לשמירה על אורח חיים בריא, על פעילויות המיועדות לנשים אחרי לידה ולבני ובנות גיל הזהב, וכמובן - על הסיוע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. היה מעניין ומחכים!

נשיא ורדר ברמן, ד"ר גרונוואלד, הקדיש לנו זמן רב והשיב לכל שאלותינו 

בהמשך אותו היום, לאחר ביקור בהתאחדות הכדורגל של ברמן, הגענו למרכז האימונים והמעקב אחר שחקנים צעירים, שם המתינו לנו ראש המערך הפדגוגי באקדמיית הכדורגל וסקאוט האמון על גילוי כישרונות בגילאים 10-14. למדנו ביתר פירוט על העקרונות המנחים את כלל קבוצות המועדון, המערך ושיטת המסירות המועדפת, ועל התמיכה החינוכית והמנטאלית המוענקת לצעירים, חלקם מתגוררים בפנימייה במקום. המארחים סיפרו כיצד מתבצע תהליך איתור הכישרונות ומתי מושם דגש על אימוני טכניקה ומתי נכנסת המשמעת הטקטית לתמונה.

הענקנו מזכרת קטנה לאנשי מרכז האימונים והמעקב. הם התרגשו... 

אחרי השיחות הארוכות זכינו לצפות באימון הכנה של הקבוצה הבוגרת, לקראת משחק החוץ האחרון מול בורוסיה דורטמונד. משם המשכנו לאחד ממגרשי האימון, ונטלנו חלק בטורניר עם קבוצות שמורכבות מפליטים, שמתאמנים במועדון בכל שבוע. הרבה הודות לשחקן העבר - והפיזיותרפיסט בהווה - רן אגונר, המשלחת הביאה הרבה כבוד וגברה על היריבות בדרך לתואר.

רן (בתלבושת הכהה) מהתל בעוד שחקן בדרך לניצחון

ביום חמישי נסענו לחלקה הצפוני ביותר של ברמן ופקדנו מבנה היסטורי, בונקר "ולנטין", ממנו תכננו הגרמנים לשלוח צוללות הישר לים הצפוני בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. בחלק השני של היום הגענו שוב ל-וסרסטדיון, ופגשנו את יו"ר הקבוצה, מרקו בודה. שחקן העבר האגדי של ורדר, שהגיע עם גרמניה לגמר גביע העולם ב-2002, שוחח עמנו במשך שעה ארוכה על המועדון והחזון שלו, על הבעיות עמן מתמודדת ברמן ועל הקריירה המרשימה שלו. הצגנו את המועדון שלנו וכבוד היו"ר התרשם מאוד. לאחר צפייה באימון של ורדר ברמן ב' ושיחה בין הצוות המקצועי שלנו למאמנים, המשכנו לסיור באצטדיון היפהפה ובמוזיאון הקבוצה, בו מוקדש חלק לאנשי הקבוצה היהודים, אשר חלקם נספו בשואה.

יו"ר ורדר ברמן, מרקו בודה, ולצידו מקס לורנץ, שחקן עבר של ברמן ששותף במונדיאל 70' ועדיין מאמן ילדים קטנים במחלקת הנוער

נימני בשיחה מקצועית עם מאמן הקבוצה השנייה של ברמן

ביום שישי ערכנו סיור מודרך במרכז העיר ולאחר מכן נהננו ממעט זמן פנוי. בערב התכנסנו במסעדה חלבית, איך לא, לחגיגה מוקדמת לציון חג השבועות. מאמן הקבוצה התרגש מאוד כשערך קידוש, וגם נהנה אחר כך מהאוכל...

יום שבת הוקדש כולו למשחק החוץ של הירוקים בדורטמונד. יצאנו בשעת בוקר מוקדמת, הגענו כשעתיים לפני שריקת הפתיחה והאווירה בעיר הייתה יוצאת מגדר הרגיל. כ-8,000 אוהדים של ברמן נסעו 3 וחצי שעות בכדי להודות לשחקניהם בפעם האחרונה, ו-70 אלף אוהדים מקומיים המתינו להם בסביבת האצטדיון ובתוכו, עם תצוגת עידוד... באמת שכל מילה תפחית בעוצמתה. זה היה משחק הבית האחרון של מאמן דורטמונד ב-7 השנים האחרונות, יורגן קלופ, משחק הפרישה של הקפטן הוותיק, סבסטיאן קהל, ולזכות הקהל עם הצבעים הנוראיים (צהוב-שחור), ייאמר שהם התכוננו כמו שצריך...

המשחק עצמו לא היה נטול ערך ספורטיבי, כי ניצחון של ברמן היה מציב אותה במקום ה-7 ושומר סיכוי כלשהו להתמודדות באירופה. אבל בפועל, לכולם היו ברורים יחסי-הכוחות ולמן הפתיחה היה נראה שדורטמונד תביס את האורחת. בסוף, זה נגמר רק 3:2, ואנחנו שמחנו לגלות שזה בכלל לא נורא. עניין של פרופורציות, כנראה.

תצוגת העידוד של דורטמונד מבעד לענן העשן הירוק של ורדר ברמן 

ביום ראשון צוות המדיה עוד הספיק להצטרף למסיבת העיתונאים של ורדר ברמן לסיום העונה. לאחריו, התקיימה פגישה עם דובר הקבוצה, שחלק עמנו מדרכי הפעולה הנהוגים במועדון. כמובן שלא כל דבר הנוגע למועדון ענק רלוונטי עבורנו, כמו בכל התחומים האחרים, אבל הכיוון הכללי מעלה הרבה רעיונות, שאפשר להוציא לפועל עם קצת רצון וכמה מתנדבים...

דובר ורדר ברמן, מיכאל רודולף, בשיחה עם מערך המדיה:

באותו יום גם השתתפנו בסדנא חשובה במיוחד על סקסיזם במגרשי הכדורגל. בחנו את התופעה וחשבנו על נקודות שבהן אנחנו יכולים וצריכים להשתפר, חרף המאמצים שכבר השקענו. סיכמנו עם נציגי פרויקט האוהדים את ההשתלמות ודיברנו על המשך שיתוף הפעולה בין הצדדים, ברמת האוהדים, ברמת אנשי המקצוע וברמת המועדונים עצמם.

יוהנס ואנז'י הנפלאים העבירו לנו סדנא מרתקת!

ביום שני בבוקר, אחרי 10 ימים מחכימים, מחדשים וגם מהנים, המראנו חזרה ארצה. ביום שלישי כבר היינו במגרש מבט, בטורניר "כדורגל בצבעי הקשת"... יש המון דברים שאנחנו עושים נכון, ויש הרבה דברים שצריך ללמוד ושאפשר לשפר. בסך הכל, וכמו שהסברנו למארחים החביבים ובעלי התפקידים השונים לאורך כל המשלחת, רצוי שנמשיך להיות תמיד אופטימיים!

• גלריית התמונות המלאה מהמשלחת לברמן

לחיי האופטימיות! (מתוך קבלת פנים שנערכה לכבודנו בבית העירייה של ברמן):