"השנה יש מה לראות". כך שח לי במוצאי שבת חבר טוב, יעקב בלכר, אוהד מושבע של הפועל קטמון ירושלים ובימים קדומים כתב "חדשות הספורט" המיתולוגי בירושלים. שעה קלה אחרי המשחק הוא סיכם: "ראיתי תנועה, ראיתי קצב, ראיתי התקפה טובה, ראיתי הגנה מסודרת. כל מה שלא ראיתי בסיבוב השני של השנה שעברה", כך יעקב.

אני מסכים אתו בכל מילה. במוצאי שבת, מלבד השמחה של כל האוהדים על הניצחון הראשון, שבא אחרי תצוגת כדורגל מהנה של האדומים במחזור הבכורה של הליגה, יצאנו במצב רוח טוב מאצטדיון טדי. אין ספק, בקבוצה יש חידושים מרנינים:

מיכאל קירטבה, הרכש של הרגע האחרון, הוא חלוץ מצוין. הספיקו לנו 22 דקות כדי לתהות על קנקנו של מי שניצח את המשחק נגד מ.ס. כרמיאל/צפת 0-2, בשני שערים מרהיבים – אחד מהנקודה הלבנה ואחד במבצע נאה מהמגרש. הוא מתנועע נכון על המגרש, פניו תמיד לעבר שער היריבה והוא שועט קדימה מהאגף וגם מהאמצע. כל נגיעה שלו בכדור הופכת לסיכון השער היריב. עובדה. בתוך דקות הוא שינה את כל תמונת המצב בהתקפה, הגם שקודם לכניסתו משחקה של קטמון שטף וריצה את האוהדים. רק התוצאה לא סיפקה אותנו...

בשער של האדומים עומד שוער שאפשר לסמוך עליו, אוהד סיידוף. גם כאשר שמט כדור, ברגע של אי ריכוז, ידע לתקן את התקלה מיד. ניסיון יש לבחור. אף כדור שהוציא מהרחבה לא הגיע לשחקני היריבה. וגם זאת בשורה טובה.

וכאשר שני הקצוות מאוישים כך, טוב לראות שהמשחק של האדומים זורם מההגנה – שמשחקת באחריות ובזהירות – להתקפה מהירה ותוססת. והכל נעשה בחוכמה ובלי חשש כבעבר, להתקרב בתוך שניות לרחבת היריבה ולנסות להבקיע. ספרנו לפחות תריסר בעיטות לשער. בשלהי העונה שעברה ספרנו מספר כזה בקושי בשלושה משחקים גם יחד.

עובדה מעודדת נוספת: רק פעם אחת החזיר שחקן אדום כדור לשוער בלא צורך. התופעה הבלתי מלבבת הזאת מהעונה שעברה – שעלתה לקבוצה בשלושה שערים מיותרים, שיכולים היו להשאירה בליגה הלאומית – עברה מן העולם בעונה החדשה.

מספרים שבחדר ההלבשה, לאחר המשחק, התבטאו שחקני כרמיאל/צפת, כי הקבוצה שפגשו זה עתה היא "הטובה ביותר שנגדה שיחקנו עד היום בליגה א'". את האמירה הזאת נוכל להתחיל ולבדוק כבר שלושה ימים אחרי המשחק הראשון, כאשר האדומים יצפינו לראשונה לאזור שבו טרם שיחקו מעולם – לנהריה.

בעיר הקיט הצפונית תצפה להפועל קטמון קבוצה המיטיבה לשחק בביתה, בית"ר נהריה. היא העפילה לליגה השלישית ממחוז צפון א' בליגה ב' רק לפני שנתיים, אך כבר התבססה אשתקד היטב בליגה א' וסיימה באמצע הטבלה, במקום התשיעי.

את העונה פתחו הנהריינים בשני הפסדים: בגביע – לאחר הארכה (1-1) למכבי דלית אל כרמל, שניצחה בבעיטות 11 בתוצאה 1-4. בליגה – ביום ששי האחרון הפסידה נהריה בחוץ 1-0 לגבעת אולגה.

אין ספק שביום שלישי, יממה לפני ערב ראש השנה, באצטדיון בנהריה (15.30), ינסו המקומיים לצבור נקודות ראשונות על חשבון האדומים מירושלים. אין גם ספק שלהפועל קטמון ירושלים אסור לשמוט נקודות במשחק החוץ הראשון בליגה, שאין כלל ספק שלא תהיה קלה, בוודאי לא אחרי נסיעות ארוכות ומתישות.

לי יש הרגשה שבמשחקי העונה של הפועל קטמון ירושלים נחזה בהצגות מהנות. אני לא מתכוון להחמיץ את הנסיעה הראשונה של האדומים לצפון המרנין ויש לקוות שעוד מאות מאוהדיה המסורים של הפועל קטמון ירושלים יתייצבו ביום שלישי ביציע הנהרייני, הן כדי לשמוח ערב כניסת השנה החדשה והן כדי להשמיע בצפון את קריאות העידוד הקצובות, שטרם מוכרות באזור הזה של הארץ: יאללה הפועל!