לא פעם כתבנו כאן, כי הליגה הלאומית היא ליגה משוגעת. לאחרונה מתברר שגם הקבוצה שאנחנו אוהדים, אוהבים ואפילו מעריצים – היא קבוצה קצת משוגעת. הנה רק דוגמא אחת: הפועל קטמון ירושלים מנצחת בחוץ, במשחק מצוין, את הפועל רמת גן המחוזקת, וימים אחדים לאחר מכן ממש מובסת על ידי הלפני אחרונה בטבלה, הפועל ראשון-לציון. ויש עוד דוגמאות רבות.
אילו ניצחה הפועל קטמון ביום ששי האחרון באצטדיון הברפלד את ראשון-לציון – האדומים היו מתברגים בצמרת הגבוהה, חמש נקודות בלבד מהמקום השני, המוביל לליגת העל. ההפסד גרם להפועל קטמון ירושלים להתדרדר בטבלה, ולהסתבך בקרבת התחתית, רק חמש נקודות מהמקום שממנו נוסעים למבחני ההישארות בליגה בתום משחקי הפלייאוף.

אז זהו, הליגה הלאומית הגיעה במחזור ה-24 למאני-טיים. עכשיו אסור להפסיד עוד משחקים, בטח לא בבית – ובוודאי לא ביום ששי הקרוב להפועל עפולה. הקבוצה הזאת נחלצה בשבוע האחרון לראשונה מזה תקופה ארוכה מהמקומות המסוכנים ושלחה לשם במקומה, ממש קשה להאמין, את מכבי הרצליה, שרק לפני עשרה מחזורים ניצבה במקום השני בטבלה. מאז – ההרצליינים לא ניצחו וצברו רק שתי נקודות. באמת ליגה משוגעת לגמרי.
היינו בנצרת, במשחק אמצע השבוע נגד הפועל עפולה בסיבוב הראשון. האדומים הפסידו שם 2-0, במשחק שאפשר היה לסיים גם בתיקו, על פי המתרחש באצטדיון גרין. עכשיו – דווקא כאשר בעפולה יש בעיות כספיות בלתי רגילות ונטען שהשחקנים מדוכדכים, על המגרש התברר ההפך הגמור: העפולאים משחקים מצוין, משיגים תוצאות מפתיעות, ובשבוע האחרון, באותו אצטדיון גרין, הם ניצחו את קבוצת הצמרת עד לשבוע האחרון, הפועל נצרת עלית, 1-3.

גד ליאור

הפועל עפולה היא לאחרונה למעשה הפועל "שחר" עפולה. שחר הירש המצוין כבר כבש 10 מתוך 29 שערי הקבוצה. שחר סימנטוב בישל לעפולה שבעה שערים. בהפועל קטמון חייבים לדאוג לכך שרגליהם של השחרים לא יהיו נטויות לעוד בישולים והבקעות באצטדיון טדי.

כמה מילים על המשחק האחרון, בראשון-לציון ועל משחקים אחדים שקדמו לו: המחזה הזה חוזר ונשנה כמעט מדי שבוע. האדומים מירושלים מפשלים תחילה, לא מצליחים לחבר שלוש מסירות, סופגים שער או שניים – ואז מתעוררים לפתע וכאילו קבוצה חדשה התייצבה לה על המגרש. פתאום יש מסירות כפולות, משולשים, בעיטות מרהיבות לכיוון השער. ותמיד שואלים האוהדים, די בצער: היכן הייתם עד עכשיו?
בראשון-לציון זה קרה רק אחרי שהפועל קטמון ירושלים כבר ספגה ארבעה שערים. דווקא אז, ומול 10 שחקנים של היריבה המסתגרת ברחבת ה-16 שלה, התעוררו האדומים והחלו לתקוף בשצף קצף את שערו של שקל, שוער ראשון. אגב כך גם נפסלו שני שערים של האדומים, דומה שאחד מהם שלא בצדק. אבל מה אפשר כבר לעשות בדקה ה-80, כאשר הפיגור בתוצאה הוא כבר בן שלושה שערים?

ביום ששי – באצטדיון הביתי בדרומה של הבירה, ביום שצפוי להיות מעט חורפי, על פי החזאים, חייבים כדורגלני הפועל קטמון ירושלים לחתעשת. הפועל עפולה היא קבוצה לא רעה, אולם ללא ספק לאדומים מירושלים יש שחקנים טובים יותר ופוטנציאל גדול יותר להציג במגרש הביתי יכולת טובה ולנצח.
הגיע הזמן, באמת שהגיע הזמן, ממש הגיע (וסליחה על החזרה!), שהאדומים יחדלו מהחמצות שממש מכאיבות לאוהדים. אי אפשר שבתוך עשר דקות יבעטו חלוצי , קשרי ואפילו מגיני ירושלים, חמש פעמים לשער, ממרחק של פחות מעשרה מטרים – וכל הכדורים יילכו החוצה או יפגעו סתם כך בשחקן הגנה. אי אפשר שכדורי קרנות של האדומים יגיעו לרגלי שחקני היריבה וממש אי אפשר שבתוך סערת התקפות תבוא התקפה בודדת של הקבוצה היריבה, דווקא לאחר שהתוצאה מצומצמת מפנדל – והיריבה תבקיע שער נוסף.

ביום ששי (אצטדיון טדי, 15.00), גם אם תהיה הפתעת אקלים חורפית בירושלים ויירדו סוף סוף כמה טיפות גשם, נבוא בהמונינו לעודד את האדומים. במשחק הזה רק תוצאה אחת אפשרית: ניצחון. אין גם ספק שרק קריאה אחת תישמע לפני כניסת השבת באצטדיון טדי המפואר: "יאללה הפועל"!

האוהדים האדומים, צריכים לבוא לתמוך בטדי (צילום: גיא יצחקי)