כשיצאתי מהאצטדיון באשקלון ניצבו מחוץ לגדרות ילדים בני 10-11 ופיזרו באוויר "ברכות" לאוהדי הפועל. ניבולי פה של ממש שאעדיף לא להעלות על הכתב באתר הקבוצה. האמת: התביישתי בשבילם ועבור הוריהם, שכנראה לא קיבלו רישיון להיות הורים.
ומדוע אני פותח בעניין הזה הפעם ולא בענייני כדורגל, לקראת האתנחתא הזמנית ממשחקי הליגה לכבודו של גביע המדינה לכדורגל?
כי אני מודאג. ממש כמו רבים מאד מאוהדי הכדורגל במדינה ובוודאי כל אוהדיה המסורים וההגונים של קבוצת האוהדים הראשונה בישראל, הפועל קטמון ירושלים.
מעולם לא שמעתי ילד ביציע של
הפועל – ויש בו לשמחתנו המון ילדים! – מקלל שחקנים ואוהדים של קבוצה אחרת בלשון כזאת. נכון, פה ושם גם ילדים באדום זורקים איזו מחמאה לשופט, אך אף אחד מאוהדי הפועל לא מאחל לאוהדי הקבוצה היריבה בסיומו של משחק כדורגל "הלוואי שתהיה לכם, קטמון, תאונת דרכים בדרך", כפי שאיחל לנו אדם (אדם?) מבוגר דווקא, כשיצאנו מהאצטדיון באשקלון.

גד ליאור

כן. אני חושב שזאת בעיה לא פחות קשה מלהשיג שלום במזרח התיכון. כל זמן שחינוך הדור הבא יסתכם בלתת כמה שקלים לילד לנסיעה באוטובוס ולקניית ממתקים (שאותם ממירים רבים בוודקה) – הרבה עתיד טוב למדינה האהובה שלנו לא נראה כאן.
כאשר נרצח נער בן 16 סתם כך באמצע הרחוב בליל שבת, זה חלק מהאלימות הנוראה שכובשת לה חלקות גדולות יותר ויותר בקרב בני הנוער בארץ. אותי לא ישכנעו הורים שמדובר בסך הכל "בילדים טובים מאד, שלא פגעו אף פעם אפילו בזבוב". מעניין למה הילדים הטובים האלה מסתובבים עם עם סכין בכיס? באמת למה???

ועכשיו לכדורגל, שהפעם נקשר לנושא חשוב נוסף, לצערנו, שבלעדיו אי אפשר לנהל קבוצה בשום מקום בעולם: כסף.
אז הנה באה ההזדמנות הגדולה – משחק גביע והזדמנות פז לעלות לשלבים הגבוהים במפעל הנהדר הזה ולקוות לארח בו, באצטדיון טדי, את אחת הקבוצות הטובות בארץ, הלוואי מכבי חיפה, מכבי או הפועל תל אביב, הפועל באר שבע, בני סכנין, הפועל קרית שמונה, או תארו לכם דרבי נגד בית"ר.
כבר אירעו הפתעות ענק בגביעי המדינות השונות. בהולנד, ביון, באיטליה ובצרפת, ואולי בעוד מדינות שפספסתי, כבר זכו בגביעים קבוצות מהליגה השלישית ומטה! בישראל עשו כן קבוצות מהליגה השנייה, או שירדו אליה, כמו רק בעונה האחרונה, הפועל רמת-גן.

עידן שמש מול שוער כפר שלם בעונה שעברה. אפשר וצריך לנצח הפעם (צילום: גיא יצחקי)

אז בואו לא נתיימר שהפועל קטמון ירושלים היא מועמדת לזכות בגביע המדינה, אבל להגיע בו לשלבים הגבוהים בהחלט אפשרי לקבוצה מהליגה המקצוענית השנייה.
וכאן מדבר גם הכסף. אחרי השזרוע שגרע שלושה משחקי בית עמוסי קהל מאצטדיון טדי ואחרי משחקים חשובים שנקבעו דווקא לימי שני ואחרי משחקים במזג אוויר גרוע שהותירו אחדים מהאוהדים האדומים בבית, הגיע הזמן לעשות קופה!
משחק חוץ נגד הפועל כפר שלם מליגה א' (שכונת התקווה, יום רביעי, 19.40) איננו קל. זה בטוח. אבל, בעבר כבר ניצחה הפועל את היריבה מכפר שלם, כולל במשחק חוץ, ולכן זאת בהחלט משימה אפשרית.
ניתן רק לצפות שהמאמן עופר טסלפפה, הטרוד כבר במשחקים הקשים הבאים בליגה הלאומית, ירכיב למשחק הגביע הזה הרכב מנצח, כדי שנעלה לשלבים הגבוהים יותר.

במשחק באשקלון, שהסתיים בתוצאה המכובדת 1-1, אחרי שנשרקו לחובתנו (בצדק) שני פנדלים והשוער עמית שמש הורחק (לצערנו בצדק) – ראינו בדקות האחרונות את עידן שמש מצטיין לצידו של אלון וייסברג שהגיע מאוקראינה, בהופעת הבכורה, וכמה שניתן להתרשם מרבע שעה של משחק – מדובר ברכש טוב וחשוב!
לכן, ביום רביעי הקרוב, עם רוב לקהל האדום ביציע, יוכלו כדורגלני ירושלים לרשום לזכותם ניצחון אחרי חודש וחצי בלי תוצאה כזאת בליגה – ולחזור לבירה עם תקוות למשחק גביע גדול בהמשך. יאללה הפועל!

הקהל האדום בשכונת התקווה, חייב לבוא ברביעי (צילום: גיא יצחקי)