במשך עשור וחצי ניסינו, אוהדי הפועל ירושלים, לסיים את שליטתם של ויקטור יונה ויוסי סאסי במועדון שלנו. עשור וחצי במהלכן הדרדרה הפועל ירושלים שלנו למקומות שעד אותם ימים לא הכרנו. פרט להבלחה מוצלחת וקצרה בעונת 98', הפועל צללה לתהומות הכדורגל הישראלי ונראה היה שאין אופק ולא תהיה תקומה לצד האדום בבירת ישראל.

אחרי עשור וחצי של הפגנות, מחאות, עצומות, פגישות עם ראשי העיר ומשקיעים והפגנת חמוריונה אחת, החלטנו לקחת את גורלנו בידינו וניסינו לקנות בעצמנו את המועדון שירד לליגה השלישית. בעל הבית לא רצה למכור ונאלצנו לצאת לדרך חדשה ולהקים את הפועל ירושלים שלנו מחדש, היא הפועל קטמון ירושלים. שש וחצי שנים חלפו מאז נקטנו בצעד המחאה החזק ביותר שהצלחנו לחשוב עליו.
מהיום הראשון של הפועל קטמון ירושלים, ועד היום, מטרתנו הייתה הצלת המועדון שלנו, הפועל ירושלים.

התחלנו בליגה הנמוכה ביותר בכדורגל הישראלי וגילינו במהלך המסע להצלת הפועל ירושלים מקומות שנהננו בהם מאוד, אבל נשמח במיוחד לא לחזור אליהם, ולאט לאט טיפסנו חזרה אל הליגות המקצועניות שאותן אנחנו מכירים טוב מאוד ושביציעים שלהן גדלנו בתור ילדים.

השבוע נגיע לשיא חדש במאבק, כשנפגוש במשחק ליגה את המועדון המקורי. שיא שקיווינו לדלג עליו, אבל המציאות הביאה אותנו ליום הזה. עלינו לזכור, במיוחד ביום הזה, שכל המהלך של הפועל קטמון ירושלים נועד להצלת הפועל ירושלים, המועדון שכולנו גדלנו עליו וכולנו אוהבים אהבת נפש. את השחקנים שם אנחנו אוהבים, את חלקם ראינו עוד אז, לפני שש וחצי שנים. האוהדים שם, אלה שישבו לצדנו ביציע בשעריים, ברעננה, בגמר הגביע ב98', ב72' וכמובן ב73', היו אחינו עד לפני שש וחצי שנים והם עדיין אחינו. גם אם כרגע אנחנו לא באותו יציע, אנחנו עדיין אוהבים אותם אהבת אחים.
למעשה, את כל מי שנמצא שם אנחנו אוהבים אהבת אמת, פרט לשניים. אחד כבר לא מעורב, אבל השני, סאסי, עדיין מחזיק במועדון והוא זה שמזכיר לנו שהמאבק להבראת והצלת הפועל ירושלים עדיין לא הסתיים, אחרי כל כך הרבה שנים.

אחרי לבטים רבים, החלטנו שלמחזור הקרוב, המחזור ה11, נגיע לטדי. נתמקם ביציע המזרחי, או הצפוני, איפה שיחליטו למקם אותנו ונראה את האהבה שלנו להפועל ירושלים. כמו בכל שבוע ויותר. נזכה להזדמנות מיוחדת, שאף אוהד כדורגל בעולם לא זכה לה - לעודד 22 שחקני הפועל ירושלים שנמצאים על הדשא. שי אהרון ומוסא סלמן, אסף עזו ואופיר עזו, שגיא יוסף, ציון זקן ושלל שחקנים נהדרים. כולם שלנו.

אנחנו לא יודעים מה יילד יום, ומה יביא איתו העתיד, אנחנו יודעים שאת הגורל שלנו לקחנו בידינו ואנחנו פועלים במלוא המרץ כבר יותר מחצי עשור כדי לשנות אותו. מביאים את היום שהפועל ירושלים ראויה לו - הפועל אחת, אדומה, חזקה, בירושלים. עם כל האוהדים שיהיו ביום שישי ביציע, משני צדי המגרש.

הבריגדה תכין את התפאורה כמו שרק היא יודעת ומכם אנחנו רק מבקשים לבוא. מאהבה. בואו באדום, תביאו את המשפחה, החברים וכל מי שמזדהה עם המאבק שלנו להצלת הפועל ירושלים, בואו להראות לכולם באצטדיון, בשידור בטלוויזיה ובמיוחד למועדון שלנו שאנחנו פה, עדיין נאבקים עליו ומאמינים שמתקרב היום בו נוכל להגיד "הצלחנו, הפועל ירושלים ניצלה".

שישי, שלוש, אצטדיון טדי, הפעם לא ביציע המערבי. באים מאהבה.

יאללה הפועל ירושלים!

בריגדה מלחה.