"אל תדמיין, תשתוקק,
תעשה ואז תרגיש,
תמחק ותשכח את הכל,
זה לא חלום,
תעשה פעולות,
תרפה מכל הדמיונות.

להרגיש את העולם החיצוני,
זה אפשרי,
זה אפשרי,
אל תשכח שכולם מחוברים,
תאמין, תאמין!"

בשיר היפה הזה של ארקדי דוכין נזכרתי במחצית השנייה באצטדיון הי"א באשדוד, כאשר האדומים של הפועל קטמון ירושלים לא וויתרו והצליחו לחזור פעמיים מפיגור של שני שערים – ולסיים משחק נהדר בתיקו רב שערים - 3-3 - עם הקבוצה המצוינת השנה, הפועל אשקלון.

ומדוע נזכרתי?
כי באיזשהו מקום כאשר קבוצה מפגרת פעמיים בתוצאה בשני שערים, ובפרט לאחר שכבר ניסתה לחזור, צמצמה את התוצאה, וספגה מיד עוד שער, אתה קצת מתקשה להאמין שמהבור הזה עוד אפשר לצאת בכבוד.

גד ליאור

אבל עידן שמש האמין – וגם עשרת חבריו. הם לא דמיינו, כלשון השיר – הם השתוקקו לנצח. הם עשו, מחקו את המחצית הראשונה, בדיוק כפי שניבא ארקדי דוכין, והבינו שזה לא חלום – וכך הירפו מכל הדמיונות. כאשר אתה מאמין שזה אפשרי – ולא שוכח שכל השחקנים מחוברים לקבוצה שאפתנית אחת – אתה מאמין, ומנצח!

וזה מה שכל כך שימח את מאות האוהדים האדומים, ששוב הגיעו בשיירה לאשדוד ויצאו הפעם מרוצים, ממש כמו כמו מנצרת. נכון, הקבוצה צברה עד עכשיו נקודה אחת משש בבית, אבל כאשר ראינו את לוח המשחקים בראשית העונה לא רבים היו חוזים שלהפועל קטמון ירושלים יהיו כבר במחזור השלישי 4 נקודות ורק הפסד אחד לקבוצה עם תקציב של יותר מ-10 מיליון שקל, הפועל פ"ת.

אבל, ההגרלה הקשה עדיין לא מאחורינו. ההפך הוא הנכון. בשבועיים הקרובים יפגשו האדומים שלוש קבוצות שלא רק שיחקו בליגת העל אלא ששתיים מהן גם צברו תארים ובראשן הפועל רמת גן ומכבי נתניה (ובאמצע משחק חוץ עם מכבי הרצליה).

במוצאי יום שני הקרוב (איצטדיון הי"א באשדוד, 19:00) יפגשו האדומים שלנו את מחזיקת גביע המדינה בכדורגל בשנה הנוכחית, הפועל רמת-גן, שהייתה גם לקבוצה היחידה בישראל שזכתה בגביע בהיותה ב-2003 בליגה השנייה! רמת-גן מחזיקה גם בתואר אליפות, וותיק אמנם, משנת 1964. השנה שיחקו הרמת-גנים באירופה ואפילו סיימו בתיקו אפס מכובד ומפתיע במשחק חוץ עם קבוצת הצמרת מפורטוגל, אשטוריל.

עידן שמש, שערים חשובים שלו מול אשקלון (צילום: אור סדן)

הקבוצה היחידה בעולם ששיחקה על מגרש שהיה בנוי בשיפוע – "המכתש" המפורסם – הייתה גם אחת מ-13 הקבוצות המייסדות של הליגה הלאומית בכדורגל עם קום המדינה, 21 שנים לאחר היווסדה כהפועל רמת גן-גבעתיים (אגב, זה שמה הרשמי עד היום) בשנת 1927.

ועוד יותר מכך. שימו לב, ותנו כבוד לשחקנים שעברו בקבוצה הוותיקה הזאת, שעמה נתמודד מיד אחרי חג הסוכות: חנוך מורדכוביץ, משה פרל, ג'ורג' בורבה, שאול חייק, רוני קלדרון, דוד פרימו, שייע פייגנבוים, נמרוד דרייפוס, רפעת טורק, יובל נעים, רונן חרזי, אילן בכר, מיכאל זנדברג ומעל כולם השוער הישראלי האגדי והגדול מכולם, יעקב חודורוב.

נכון, להפועל ירושלים היו שחקנים טובים משלה בעברה, אך להפועל קטמון ירושלים אין עדיין שמות כאלה בעברה הקצרצר, אבל השחקנים שמובילים אותה להישגים על מגרשי הליגה הלאומית – עוד יעשו היסטוריה. למשל, אם ינצחו במחזור הרביעי את הפועל רמת-גן, השואפת לחזור בתום העונה לליגת העל.

הקהל האדום, חשוב שיגיע בשני (צילום: גיא יצחקי)

וזה לא בלתי אפשרי: במחזור הראשון אמנם ניצחה רמת-גן את אחי נצרת 1-3, אך במחזור השני כשלה, ממש כמו קטמון, מול הפועל פ"ת ונוצחה 1-0. במחזור השלישי ספגה הפועל רמת גן הפסד מפתיע בביתה מול הפועל נצרת עילית 2-1, בדיוק שבוע לאחר שהאדומים של קטמון ניצחו את הנצרתים בביתם 0-1.

המשמעות של התוצאות הללו: הפועל קטמון, עם 4 נקודות במקום השביעי, מקדימה, אחרי שלושה מחזורי ליגה, את מחזיקת הגביע מרמת גן, כאשר לה רק 3 נקודות במקום התשיעי. ההתקפות לא רעות, מסתבר, אך הגנות מעט חדירות...

במשחק האחרון חשנו בחסרונו של רז שטיין המורחק (ונדגיש שוב: שלא בצדק), אך ביום שני הוא יחזור למגרש. אוהד אדלשטיין של המחצית ראשונה דווקא נגד אשקלון היה מצויין. יחד עם חוש הכיבוש של עוז צבאג ועידן שמש, ולצד ראיית המגרש הטובה של שי אהרון , יחד עם אורי כהן ועמית שמש המעולים מאחור, וכמובן עם יתר האדומים הלוחמים (על כל כדור בכל שלושת המשחקים!) – זקן, הלוי, אסף עזו, מורג'אן, אוחנה, פנסו, מסאי דגו, רון וג'ורג' - אפשר יהיה להגיע למקום הרביעי או החמישי עם 7 נקודות אור ליום שלישי, שבו נאמר פעמיים כי טוב.

יהיה זה, כך כולנו מקווים, המשחק האחרון שלנו ב"בית" האשדודי. את מכבי נתניה כבר נארח בטדי. אז לגיחה האחרונה לעיר הנמל הדרומית כדאי שיגיעו כמה שיותר אדומים, שיצעקו בקול גדול עם רוח גבית של תחילת הסתיו "יאללה הפועל"!

רז שטיין, חוזר לסגל (צילום: גיא יצחקי)