|
אחת התכונות הרעות ביותר שקיימת עלי אדמות היא הייאוש. מילדות אני תמיד מנסה להיות אופטימיסט ולא להתייאש גם ברגעים הקשים. משום מה השיר הנפלא שכתב מאיר אגסי והלחין מתי כספי, היה כל כך נכון ביום שישי- צריך להיות אדישים ליאוש. לא לתת לא להשתלט עלינו: יאוש אחד פגש יאוש
שאל אותו איך הוא מרגיש
ענה יאוש בקול כבוש
אני אדיש... והבית האחרון אולי מסביר הכל:
אמנם דודי גנב את אשתי
ואת כספי הכי פרטי
אבל בעצם זה הכל
עם קצת יאוש אפשר לסבול... 
גד ליאור
אז זהו. ביום שישי האחרון, אחרי הדקה השמונים, חטאתי. אפילו אני, שאף פעם לא נותן לעצמי להתייאש, התחלתי לסבול מסימפטום היאוש ולחשוש שהנה, בלי צדק, בא ההפסד הראשון של הפועל קטמון ירושלים בליגה השנה.
עשר דקות לאחר מכן ממש התביישתי. איך העזתי בכלל להתייאש, כאשר על המגרש עושים כל מאמץ ונלחמים על כל כדור 11 הבחורים האדומים המלהיבים - ובראשם שי אהרון הנצחי. תוך שש דקות שינה השחקן הנהדר הזה את מצב הרוח העגום ביציעים. רוב האוהדים עזבו את אצטדיון טדי בסיומו של הקרב הזה – ממש קרב! - כאילו היה מדובר בניצחון ענק: אחרי פיגור מביך של 2-0 השוותה הפועל קטמון בדקות האחרונות ל2-2 ושוב למדנו כולנו מדוע אסור לעולם להתייאש... זה היה לא רק משחק קשה, כי אם גם עצוב. לראות את כדורגלני הפועל קטמון ירושלים הנלחמים על כר הדשא נפצעים בזה אחר זה ומדדים, בחלקם, אל מחוץ למגרש – זה מחזה כואב. אפילו כואב כמעט כמו הכאב שסבלו עמית שמש, יוסי אבולפיה וחבריהם. 
כואב כמעט כמו הכאב של שמש ואבולפיה. החלמה מהירה (צילום: גיא יצחקי)
וכאן צריך לומר מילה על המתרחש לאחרונה בליגה א': רבות מהקבוצות, לא כולן, מנסות להוכיח את כוחן לא בטכניקה ולא בטקטיקה מעולים על המגרש, אלא, כאשר הם חשים בנחיתות מול יריבה עדיפה, פשוט לכסח, בלשון העם, את שחקני היריבה. למכבי כפר יונה זה די הצליח. שני שחקנים באדום נאלצו לנטוש את המגרש ולפחות עוד שלושה צלעו וכאבו עד לסוף המשחק. והשופטים? איפה הם? כרטיס אדום נשלף אך לעיתים רחוקות. כרטיסים צהובים נשלפים, בעיקר כאשר מרגיזים את השופט דווקא שחקני הקבוצה שכדורגלניה נפצעים. וכאשר אלה של הקבוצה הכסאחיסטית נשכבים, בלא שום סיבה על הדשא, אז נשלפים משום מה הצהובים דווקא לעבר שחקני הקבוצה היריבה. מן שיפוט מוזר שכזה, שחוזר על עצמו במגרשים רבים ממש בכל מחזור ליגה. את שני המשחקים האחרונים סיימה הפועל קטמון ירושלים בקושי רב בתיקו. למזלנו, גם הקבוצות שמאחור לא הצליחו יותר מדי. כפר סבא נעצרה בדקות האחרונות משני שערי שוויון של הפועל מרמורק (אסור להתייאש, כבר אמרנו?), וגם יתר הקבוצות שעדיין לוטשות עין לכיוון כרטיסי העלייה לליגה הלאומית לא הצליחו יותר מדי. אבל, וכאן בא האבל הגדול, למרות גל הפציעות – אסור לאדומים מירושלים להמשיך ולהפסיד נקודות. זכר העונה שעברה טרי מדי ומכריח אותנו לחשוב רק על אפשרות אחת: ביום שישי הקרוב, במשחק החוץ הקשה נגד מכבי קרית מלאכי, חייבים שוב לנצח ולהחזיר את הקבוצה לסדרת הניצחונות שהסתיימה לפני שלושה שבועות ב2-8 המצוין בבית, נגד הפועל ערד. הקבוצה הזאת, אגב, הייתה מעורבת בשבוע האחרון בפיצוץ הראשון של משחק בליגה א' מזה עשור! 
צריך לחזור לנצח (צילום: גיא יצחקי)
ביום שישי, עם רשימה ארוכה של שחקנים פצועים, חייבים האדומים של קטמון לשחק נגד מכבי קרית מלאכי במשחק החוץ (13:00) באחריות ולא להחמיץ שוב כמו בשישי האחרון בטדי. אגב, אילו היה שי אהרון מבקיע גם את השער מההזדמנות, הקשה אמנם, שנקרתה ברגליו בתוספת הזמן – הוא היה נבחר ללא ספק לאחד משחקני העונה בארץ: שלושער ומהפך בתוך פחות מעשר דקות! אבל, באווירת הכמעט יאוש, הסתפקנו ושמחנו משני השערים הנפלאים שהבקיע, אחד מרחוק והשני בנגיחה נאה. וכאן המקום לומר מילה על שי אהרון: מדי פעם נשמעים קולות בקהל, כאילו שי "לא כל כך טוב היום". ובדיוק אז מתרחש מה שקורה רק לשחקנים גדולים באמת: באבחה אחת, ולעתים, כמו במשחק האחרון, בשתיים, שי משנה את תוצאת המשחק בשערים מופלאים. תזכורת: כך עשה שי גם בניצחון "הבית" במשחק נגד מכבי קרית מלאכי, במגרש מרמורק ברחובות, בסיבוב הראשון השנה. בדקה ה-95, כן – כאשר כל האוהדים כבר ממש התייאשו – בעיטת וולה נהדרת של שי קבעה את תוצאת המשחק: ניצחון לאדומים מירושלים, 1-2. ביום שישי צפוי היום האביבי החמים ביותר מאז סוף הקיץ שעבר. החזאים מדברים על 27 מעלות בשפלה ובדרום. אין סיבה טובה מזאת להגיע בהמונינו ולעודד את כדורגלי הפועל קטמון ירושלים במגרש הקשה בקרית מלאכי. יאללה הפועל! 
להגיע למלאכי, יאללה הפועל! (צילום: גיא יצחקי)
|
.jpeg)
