יום שישי הקרוב אמור להיות יום שמש נהדר, עם 28 מעלות, שמבטיחים החזאים. ה-21 בספטמבר הוא יומו הראשון של הסתיו הבא עלינו לטובה, וכפי שכולנו מצפים – גם מועד ניצחונה הראשון של הפועל קטמון ירושלים בעונה החדשה.

גד ליאור

"אם אתה יכול לחלום את זה – אתה גם יכול לעשות את זה", הצהיר פעם אשף סרטי הקולנוע המצוירים, וולט דיסני. אז זהו. אנחנו חולמים כבר חמש עונות על עליה לשלבים המתקדמים בגביע המדינה בכדורגל – ומשום מה לא עשינו במפעל הזה כברת דרך, כמו בליגות השונות. רק בעונה אחת ניצחנו משחק או שניים. בכל יתר הפעמים – כשלנו בשלב הראשון.

• הצטרפו עוד היום לעמותה
• על המשחק באתר | בפורום | בפייסבוק

הפעם (אצטדיון טדי, יום שישי, 14:00), כך לפחות אני חלמתי, אנחנו לא רק עולים שלב, אחרי ניצחון בית נאה על הפועל מרמורק החזקה, אלא פוגשים במחזור הבא את אלופת משחקי הגביע באחד המחוזות בליגה ג', הזדמנות טובה לעלות לשלב שבו תיכנסנה למפעל קבוצות הליגה הלאומית. לקבל בטדי קבוצה כמו הפועל או מכבי פתח תקווה או הפועל כפר סבא, למשל, תהיה לא רק אתגר אלא תכניס גם מנת שקלים נאה לקופת הקבוצה ותאפשר לה "לנשום" עם פחות חששות כספיים בהמשך העונה השישית שלנו.

הקוראים את השורות הללו וודאי מתפלאים שב-170 המילים הראשונות בטור הזה לא הזכרתי עדיין את ה-1-1 הביתי מול הפועל כפר שלם, שפתח את העונה של הפועל קטמון ירושלים באצטדיון טדי שבשיפוץ הבלתי נגמר.
כן, זה היה בכוונה. ויש לכך שתי סיבות עיקריות:
האחת – זה היה משחק ליגה ראשון, של חיבור בין השחקנים הוותיקים לשחקני הרכש החדשים. לשפוט עונה שלמה עתידית לפי המשחק הזה – זאת משימה חסרת טעם.
השנייה – התוצאה אכזבה אותנו ובראש השנה לא רציתי לפתוח באכזבות...

משחק פתיחת העונה (צילום: גיא יצחקי)

ובכל זאת כמה מילים, לא מחייבות:
למרות התוצאה, 1-1, אין ספק שחל שינוי בקבוצה והוא יורגש בהמשך העונה. כבר בפתיחה נרשמו כמה התקפות מתפרצות לא רעות, בעיקר מאגף ימין. אין ספק שנרכשו מספר שחקנים טובים, וגם הוותיקים לא נס ליחם, רק שאלה גם אלה טרם התחברו כל כך לקבוצה אחת, שבה מבין כל שחקן את כוונות רעהו.
אך הבעיה נותרה כשהייתה – ולמרות שמדובר במשחק אחד בלבד, כדאי אולי להעניק תשומת לב לעניין הזה גם בשלב תחילת העונה: הפועל קטמון שלטה ללא עוררין במגרש, החזיקה בכדור (הערכה: 60% ואולי אפילו 70%) הרבה יותר מכפר שלם. אולם, כמו בעונה הקודמת – כדורגלניה מיעטו לבעוט לשער. בכל המשחק נרשמו חמש אולי שש בעיטות כאלה, כאשר רק שתיים היו פחות או יותר למסגרת. השער נכבש, כידוע, מבעיטת 11 נפלאה של מי אם לא שי אהרון. כפר שלם תקפה באופן שסיכן את שערו של עמית שמש רק ארבע פעמים, אך סיימה כל התקפה כזאת בבעיטה מסוכנת מאד לשער. אחד הכדורים, כידוע, גם נכנס, וכדור נוסף נהדף, עם הרבה מאד מזל ודפיקות לב של אלפי האוהדים האדומים, מקו השער ממש.

דומה, שזאת היא "המחלה" שממנה סבלה הקבוצה בעונה שעברה וראוי שהשנה יבריאו שחקניה ממנה מהר ככל האפשר! בלי לבעוט לשער – אי אפשר לכבוש שערים, ומי שלא כובש – לא יכול לנצח.
באחד מסרטי וולט דיסני נראה העכבר החמוד מפתה את החתול הרע להכניס את ראשו לחור המחילה, עד שזה החל להתחנן שהעכבר הקטן ישחררו, שכן ראש החתול נותר תקוע... כדורגלני הפועל חייבים יהיו למשוך ביום שישי הקרוב את כדורגלני מרמורק המסוכנים למעלה, למחצית המגרש האדומה, ולהשאירם תקועים שם, תוך כדי שהם פורצים בשעטה קדימה - ולהבקיע. ובלי שום מחילה, אפילו שיום הכיפורים כבר קרוב.

ובכל מקרה, ביום ששי, בין כסה לעשור, יזדקקו השחקנים האדומים יותר מכל לעידוד מאלפי האוהדים, שיצעקו בקול גדול ויריעו, אפשר גם בליווי שופר: "יאללה הפועל!"