צפו בקליפ פתיחת העונה (צילום ועריכה: דאפי ספונר)

"חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים, בטל ישב מעבודה, חופשי מלימודים.
שלושה היו לו חברים, נבחן שבמלונה, חתול שחור רבי לקיק, ובשובך יונה.
חמש שנים ובשישית אל חבריו קרא, שלום נבחן, שלום לקיק, שלום יונה צחורה.
אל בית הספר אלכה לי, אלמד יום יום עכשיו, חכו עד כלות הלימודים, שוב נשתעשע יחדיו."

• במוצ"ש ב-20:00. פותחים עונה בטדי
• מצטרפים לעמותה

שירו המקסים של משורר שירי הילדים, יצחק קצנלסון, פורסם כמעט לפני 100 שנה, ב-1918, וכל כך מתאים לקבוצת הכדורגל הראשונה שבעליה הם אוהדים, הפועל קטמון ירושלים, שאפילו סבא שלהם (כנראה) עוד לא נולד בימי כתיבת השיר.

גד ליאור

בדיוק לפני חמש שנים קיימה הפועל קטמון ירושלים את משחק הבכורה שלה באצטדיון האוניברסיטה העברית בירושלים, מול נחלת יהודה, וניצחה 1-2. היו אלה חמש שנים של שמחה וריקודים. שלושה היו לנו חברים – ליגה ג', ליגה ב' וליגה א' (שלוש פעמים). חמש שנים שיחקנו בליגות החובבניות ועכשיו אנחנו רוצים לומר שלום לליגה א', שלום לנבחן, לחתול השחור ול(כפר) יונה, ולהעפיל לליגה הלאומית. חכו עד כלות העונה – שוב נשתעשע יחדיו, כתב קצנלסון ואנחנו מזמזמים את השיר (לחן עממי אידי) – וחוזרים למגרשים במוצאי השבת הקרובה.

אז מה היה לנו בחמש השנים הללו?
שתי עונות, בצוותא עם מבשרת-ציון, בליגה א' (אז הרביעית), כאשר החמצנו עליה מול מכבי בת-ים. שתי עונות שבהן הוכתרנו כמצטייני ליגה ג' ו-ב' – והעפלנו ליגה. ועונה אחת, שאלמלא משבר פתאומי, שעד היום לא ברורות נסיבותיו, בסופה של העונה החמישית, היינו כבר, כנראה, בליגה הלאומית.
אז זהו. השנה השישית הגיעה – ועמה המאמץ המחודש להעפיל ליגה, והפעם הוא יהיה, לפחות על הנייר, קל יותר: הראשונה מעפילה אוטומאטית, בלי שום משחקי פלייאוף, לליגה השנייה בישראל. גם למסיימות במקומות 2 עד 5 נותר סיכוי לזכות בכרטיס עליה נוסף, לאחר שיקיימו 4 משחקים גורליים כדי לזכות בו.

חוזרים למגרשים במוצאי שבת הקרובה (צילום: גיא יצחקי)

אני מבקש לציין הפעם בעיקר שלוש מילים, שמציינות את הפועל קטמון ואוהדיה בראשית העונה החדשה:
געגועים – אחרי ארבעה חודשים חוזרים אלפי האוהדים לאצטדיון טדי, ולמגרשי החוץ, תוך געגוע לשמחת החיים, להרגשה לעודד ביחד, לכדורגלנים שנותנים הכל על המגרש למען האוהדים הכל כך מסורים, שהם למעשה, כמעט שכחנו, "בעלי הקבוצה".
אהבה – האוהדים חשים אהבה אין קץ לקבוצה האדומה, לשחקניה ולכל הצוות היקר שנושא בעול באחריות ובשמחה. וזאת אהבה לנצח. מקבוצת כדורגל הרי אי אפשר להתגרש...
גאווה – זאת הייתה הרגשת 300 האוהדים המסורים, יחד עם שחקני הקבוצה וצוותה, שבועיים לפני שריקת הפתיחה, באירוע שיזמה הפועל קטמון בנחם, שליד בית-שמש. הקבוצה המיוחדת הזאת, שאין שנייה לה בארץ באווירה המיוחדת האופפת את שחקניה ואוהדיה, קיימה אירוע, שלדברי אוהדים של מכבי חיפה והפועל תל-אביב שנכחו במקום, מעולם לא ראו כמותו בקבוצותיהם, וכנראה גם לא בשום קבוצה אחרת בארץ: משפחות שלמות, ילדים בני חמש, אמהות ונשים בהריון, וגם אוהדים שכבר עברו את גיל שבעים, התקבצו ביחד – לשמוח באהדת הקבוצה הזאת. אם מישהו מכיר קבוצה אחרת, שבה זאטוטים בני ארבע בועטים לשערו של אחד משוערי הקבוצה, שהספונסרים של הקבוצה (מילה טובה לבירה שפירא!) נותנים את הנשמה – שיקום!

אה, כמעט שכחנו. במוצאי השבת (אצטדיון טדי, 20:00), ההצגה מתחילה! האורחים הראשונים של אדומי הפועל קטמון ירושלים יהיו כדורגלני הפועל כפר שלם. אשתקד הם ניצחו בשכונת התקווה 0-1 וסתמו למעשה את הגולל על סיכויי העלייה של קטמון. במוצאי השבת הקרובה תבוא הנקמה. אין ספק – חייבים לפתוח את העונה בניצחון ביתי נאה. עם וותיקי הקבוצה, שנותרו בשורותיה בעיקר מתוך אהבה – ולא כיוון שלא היו להם הצעות נדיבות מקבוצות אחרות – יחד עם שחקני רכש חדשים ונרגשים, הפועל חייבת לזכות בשלוש הנקודות הראשונות ולפתוח את העונה ברגל ימין.

איך אמר לפני ימים אחדים השחקן הוותיק והאהוד, אסף עזו, שהגיע אלינו רק לפני שבועות ספורים: "היו לי גם הצעות מקבוצות אחרות, גם מהליגה הלאומית. אבל אני רוצה לשחק בירושלים ואין קבוצה שאני רוצה לשחק בה יותר מאשר הפועל קטמון ירושלים, שמביאה למשחקי הבית שלה אלפי אוהדים".
אז אסף, אני מבטיח לך, כמו שאתה כבר יודע וזוכר, שגם במשחקי החוץ תראה מאות אדומים ביציעים, לרוב יותר ממספר אוהדי הקבוצה המקומית. יחד עם איחולי הצלחה לך ולכל השחקנים החדשים – אנחנו מבטיחים לכם: לא תצטערו ולו לרגע שהגעתם להפועל קטמון ירושלים.

ולמי שהצליח קצת לשכוח בחום יולי-אוגוסט את הקריאה, נא להתאמן לקראת מוצאי השבת. את צעקת "יאללה הפועל" ישמעו הפעם גם בשכונת קטמון, שם נולדה הפועל ירושלים. הקבוצה שלנו. אז קדימה לניצחון הבכורה בעונה החדשה - "יאללה הפועל!"

יאללה הפועל (צילום: גיא יצחקי)