| משתמש |
 איחוד, כל העיר מאת חיים ברעם  |
|
|
חיים ברעם 
403 הודעות |
 נשלח - 30/07/2016 : 18:37:28
|
טקטיקה חיים ברעם
הסגר? טמטום
השבוע שוחחתי עם אישה חביבה ועדינה, שאותה אני מכיר מהיום שנולדה. היא בתו של חברי מבית הספר התיכון משה, וסיפרה לי שבנה בן השתים עשר וחצי שהתאמן באגודת הפועל הוותיקה, ביקש לעבור לשחק בקטמון. הוא רצה להצטרף לכמה מחבריו, שכולם נהנו מאוד באווירה המשפחתית השוררת בקטמון. היא דיברה עם עסקן נוער של הפועל, שענה לה בגסות איומה שדחפה אותה אל סף דמעות. גם מנהל בקטמון שדיבר עם אותו עסקן נענה בשלילה. בירורים בהתאחדות העלו, שגם ילד שעוד לא הגיע גיל בר-מצווה חייב לקבל שחרור מהאגודה המקורית שלו, כמו אריס או צמית בתקופה הפיאודלית. משיחות שקיימתי הבנתי שעסקן הפועל הוותיקה איננו מכיר כלל את הנער, והתשובה השלילית הייתה אוטומטית, בלי שיקול דעת. כל זה מזכיר לי את העסקנים של פעם שלא כולם היו נחמדים במיוחד. הנער הוא כנראה די מוכשר, אבל בכל זאת לא מדובר בלאו מסי, שבגיל הזה בדיוק החל במשא ומתן ההיסטורי שלו עם ברצלונה. הקשיחות כלפי נער כזה והאטימות המוחלטת כלפי שאיפותיו לא תביא שום תועלת להפועל. היא רק מלבה איבה מיותרת. הבנתי שלפי תקנות ההתאחדות הנער ייאלץ לחכות עד ינואר כדי לעבור לקבוצה שאותה הוא מעדיף. אני מקווה שאנשי הפועל ישנו את דעתם. בינתיים הנער אינו משחק, והבנתי שאין לו שום נטייה לוותר או להישבר.
אני מעלה כאן את הסיפור הקטן והמגונה הזה, על רקע דיבורים מחודשים בקרב אוהדי קטמון על "איחוד" עם האגודה הוותיקה יותר. לא עולה על דעתי להתנגד לאיחוד, כיוון שגם אני הגעתי לקטמון אחרי עשרות שנים של אהדה מטורפת להפועל, חרף כל האכזבות ושיברונות הלב. בכל פגרת קיץ בכדורגל עולה הנושא מחדש, פחות או יותר על ידי אותם אנשים. הדיון המיותר גוזל אנרגיה, כוחות ומשאבים מעבודת הבניה המאסיבית שמתרחשת בקטמון. הספר הנפלא שיזמה והוציאה לאור האוהדת שלנו פרופ' תמר רפפורט (הוצאת רסלינג) הוא עוד נדבך חשוב במסורת החדשה אבל המוצקה של קטמון. כמה מאוהדי הפועל רואה בנו קבוצה של "שמאלנים" ואם הכוונה לדבקות בשלום, שוויון וזכויות האדם הם צודקים. אבל קטמון איננה אגודה מפלגתית. יש לה צביון רעיוני אבל התלקטו סביבה גם אנשי ליכוד ואחרים. אני מבקש לומר לידידיי הרבים בהפועל הוותיקה, שרעיונות של איחוד חייבים להיות מוגשים עם תבלין של אחווה והכרה הדדית בלגיטימיות של כל הצדדים. נדמה לי שעדיין אין מספיק רצון טוב ולכן חבל על זמנם של כל התוקעים בשופרות האיחוד. בצד השני מאשימים אותנו בהתאהבות ב"מיזם" שלנו. זה דווקא נכון ואין לאיש מאיתנו כוונה כלשהי להתנצל על כך. אבל אישית אני מודה, שההתאהבות הזו כוללת גם את הזיכרונות מהקבוצות ומהשחקנים של הפועל שהיו אהובים עלינו כל כך.
חיים ברעם
|
|
|
לב אדום מקטמון
392 הודעות |
נשלח - 30/07/2016 : 19:34:03
|
כל מילה בסלע
+1 |
 |
|
|
lazy
2403 הודעות |
נשלח - 31/07/2016 : 13:17:48
|
חיים המסקנה שלי מהסיפור שלך, הפוכה משלך:
דווקא בתור קבוצה קהילתית, שחשובים לה עניינים אחרים ולא רק הכדורגל, חשוב לעשות מאמצים גדולים למען האיחוד. אם לא בשביל השם והסמל, אז לפחות בשביל להפסיק תופעות כמו אלו שתיארת, שמתרחשות בקבוצה של משפחת סאסי. |
 גולה יביא לנו רגל... |
|
|
| |
איחוד, כל העיר מאת חיים ברעם |
|
|
|
