כידוע לכם מזה זמן שהועד המנהל בשיתוף צוות שיווק ופרסום ואוהדים נוספים שנרתמו למשימה, אנו מנסים להגיע לאוהדים פוטנציאלים חדשים ולאוכלוסיות נוספות אשר לא מכירות את קטמון ואת פועלה, ויכולות להוות כר לגיוס אוהדים וחברי עמותה בעתיד, וזאת מעבר לפעילויות רבות נוספות אותם אנו עושים מאחורי הקלעים.
ובכן, לפני כשלשה שבועות הגינו רעיון לנסות את מזלנו בבתי ספר על ידי הרצאה על קטמון ועל פעילותה בקהילה ועקרונותיה, תחת הכותרת אקטיביזם חברתי וספורט. ניסחנו מייל יפה המסביר בכלליות מה עושה קטמון והצענו לבוא לבתי ספר לפגישה ראשונית על מנת לדבר על הנושא בכוונה שבעתיד נבוא ונדבר גם אל מול התלמידים וגם נשתף אותם בפעילותינו ונזמינם למשחקים. הכוונה במייל שיובא מיד להלן, היתה להפנות את תשומת לב המנהלים לעובדה שבירושלים המשוסעת והמפולגת, כאשר הקבוצה הבכירה בה היא לא מקור לגאווה ערכית..., יש גם מי שנוהג אחרת ומי שדווקא מנסה לגשר על האוכלוסיות והפערים ומשלב את זה בספורט הפופולרי בעולם. זה משהו חדשני שאין לא אח ורע בארץ ואולי בעולם כולו.
וכך כתבנו להם:
מנהל יקר שלום, אנו עמותת הפועל קטמון ירושלים מעוניינים לעניין אותך ואת תלמידיך במשהו לא שגרתי ומיוחד, ונשמח אם תקדיש\י 3 דקות מזמנך לקריאות מייל זה, ולא, אני לא הולך לכתוב על כדורגל... קצת הסטוריה. הפועל קטמון הוקמה על ידי אוהדי הפועל ירושלים לאחר שמאסו בניהול כושל של בעליה של הקבוצה למעלה מחמש עשרה שנים. בשנת 2007 האוהדים נטלו את היוזמה ואת גורלם בידם והקימו קבוצה אלטרנטיבית המבוססת על האוהדים, שהם בעלי הקבוצה, וכל מערכת, הניהול וקבלת ההחלטות מתקבלות על ידי האוהדים שהינם הבעלים. מאז אותה פעולה מאופיינת הקבוצה ופעולותיה שאותם מיד אפרט באקטיביזם ספורטיבי וחברתי, מושא מייל זה. ומדוע אנו פונים אליך? בימים אלה של פלגנות בחברה הישראלית, של אינדיבידואליזם, אלימות, גזענות והדרת נשים בחרנו לעצמנו להיות חלוצים ולהטוות דרך חדשה הן בספורט והן בחברה. אנו מעוניינים לספר לך ולתלמידים כי ניתן גם אחרת וכי תרומה לקהילה ולחברה יכולה וצריכה להיות מנת חלקו של כל אדם וארגון, וכי גם בספורט אפשר אחרת כי הברירה היא בידינו, אחריות חברתית חייבת להיות בכל אחד מאיתנו כלפי שכניו וקהילתו. לדוגמא: במישור הספורטיבי הגדרנו לעצמנו שמשחק הכדורגל יהיה אירוע תרבותי משפחתי ולא אירוע מצואיסטי, גזעני ואלים. מתוקף כך במשחקים שלנו שלנו תמצאו הרבה ילדים, נשים ומשפחות, ואנו באים מתוך האהדה לקבוצה שלנו ולא שינאה ליריב, אנו באים לחוויה ולא למלחמה. במישור החברתי, הפועל קטמון יוזמת ומפעילה מספר מיזמים לרווחת אוכלוסיות שבדרך כלל אינן זוכות להתייחסות מוסדית, חברתית וחלקן אף מופלות מסיב זו או אחרת, כשהבולטים בהם הם: o ליגת השכונות – קבוצות כדורגל לבנים ובנות!!! (השנה אנו מפעילים כ- 10 קבוצות בנות) בשכונות יהודיות וערביות ברחבי העיר, אשר מרבית הוריהם לא יכולים להרשות לעצמם לממן חוגים לילדיהם. מפעל חברתי רחב היקף זה כולל כ – 230 ילדים ב – 18 בתי ספר שונים בעיר ומפעיל קבוצות ילדים עד כיתה ו' במפגשים של פעמיים בשבוע הכוללים מרכז למידה ואימון כדורגל בהובלת מתנדבים מהקבוצה. לדוגמא בטורניר האחרון שקיימנו ניצחה נבחרת הבנות של עין נקובה את בנות אפרת... כן כן גם בנות דתיות משחקות בשורותינו, ומדהים לראות את האחווה והידידות בין שתי הקבוצות, מתברר שהספורט באמת יכול לגשר על הבדלי לאום, דת ועוד. o קבוצות כפר הנוער קרית יערים – כפר אשר חיים בו נערים ונערות בסיכון ואנו מפעילים בו שתי קבוצות ביחד עם ילדים מאבו גוש השכנה. ולפי מנהל הכפר הארנו אור גדול בחייהם של 50 נערים. o סיוע ואימוץ קבוצת הכדורגל של עמותת שק"ל (שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים). o הקמנו שלוש קבוצות כדורגל בנות שהן היחידה בכל ירושלים והאזור, ואין רבים כמותן לצערנו גם ברחבי הארץ. o בחוזים של שחקני הקבוצה הבוגרת קיים סעיף ייחודי לנו מכל הקבוצות בארץ: השחקן מחויב ל-24 שעות של סיוע למפעלים החברתיים של העמותה. לאחר מספר פניות ממספר בתי ספר החלטנו להרחיב את היריעה, וברוח האקטיביזם הקטמוני, ברצוננו להציע לך להגיע ולהרצות בפני התלמידים על פעילותינו ועל הרוח החברתית החדשה שאנו חושבים שכדאי לנו לאמץ ולחיות על פיה. וכאמור אנו לא הולכים לדבר על כדורגל או על יריבות של קבוצה זו מול האחרת. נשמח להשמיע ולספר עוד ולתאם הרצאה אל מול כל פורום שתבחרו, ואף להביא שחקנים אוהדים או כל אמצעי אחר על מנת לקיים פעילות חוייתית יותר . פרטים נוספים על ההסטוריה של הקבוצה ועל פעולותיה ניתן למצוא בלניקים הבאים: http://www.katamon.co.il/ https://www.youtube.com/watch?v=zUY2Vxx2IKY&list=UUPLAYER_HKJerusalem http://www.katamon.co.il/Data.asp?id=36 http://www.katamon.co.il/News.asp?id=1538 http://www.katamon.co.il/data.asp?id=2 http://www.katamon.co.il/schunot/
בכבוד רב ירון דוויק חבר הועד המנהל נייד 054-9059944
לשמחתנו וגם להפתעתנו, התגובות הראשונות הגיעו מיד וניכרה בהם ההתעניינות ולעיתים אף התלהבות של המנהלים. מיד נקבעה פגישה ואתמול יצאה למשימה המשלחת הראשונה מטעם קטמון בראשותו של ירון דוויק, שהיה איש הקשר אל מול המנהלים.
המפגש הראשון התקיים בבית הספר רנה קסין. את המשלחת הרכיבו: ירון, רובן וליאור חוג'ה אשר היו תלמידים בבית הספר. את פניהם קיבלה הגברת רחל פייטלסון שהיא הרכזת החברתית וסגנית המנהלת.
כמובן שהנוסטלגיה תפסה את החלק הראשון של הפגישה כאשר רחל חושפת בפנינו את ספר המחזור של רובן... טוב... לא נביך אותו לגמרי אבל רק קצת.... בספר היה כתוב שמרובן לא ייצא הרבה.... מקסימום שחקן כדורגל.... ושהבנות בשכבה רודפות אחריו ורוצות אותו...... רוווווובבןןןן..... שובב...
כאשר ליאור סיפר לרחל את קורותיו בקבוצה (את אהבתו לכדורגל היא ידעה וזכרה כבר) ובמיוחד כאשר סיפר לה על פרוייקט קריית יערים, היא אמרה שהלב שלה מתפוצץ מגאווה... (גם אנחנו)
אחר כך נפנינו למטרה העיקרית הסברנו מה זה קטמון ומה היא עושה ולמה היא שונה בעשייה שלה. התוצר של הפגישה הזו היה שנקבעו ארבעה דברים: 1. ב 18 בפברואר נקיים בעבור כיתות ז-יא טורניר כדורגל במגרש מבט, כאשר אנו דואגים לכל הלוגיסטיקה, לשופטים, מאמנים, גביעים ועוד. 2. באותו היום, תלמידים שלא ישחקו ויישארו בבית הספר יקבלו הרצאה על ספורט קהילה, הפעילות החברתית של קטמון וכדומה. 3. תוקם קבוצת כדורגל בנות לכיתות ז אשר תיפתח בשנה הבאה ותשתתף בליגת השכונות. 4. תלינו כרזות וחילקנו הזמנות למשחק הבית הקרוב של הורה + ילד.
משם ירון המשיך לבית הספר גבעת גונן בקטמון. לירון הצטרפו הפעם אלון ערן וגולן חרמון שהיה נרגש מאד. למה? משום שגולן למד עד כיתה ח בבית הספר גבעת גונן ומשם עבר עם משפחתו למעלה אדומים, כך שגם לגולן היה קשר לבית הספר בו ביקרנו.
בבית הספר המתינו לנו כבר כחמישים תלמידי כיתות ט אשר שמעו מגולן את סיפור חייו מגדילתו בשכונה דרך ההשתלבות של הכדורגל בחייו, עם כל ההתמודדות ולבסוף ההצלחה להגיע עד לקבוצה בליגת העל. כמו כן הוא סיפר על המאמצים שהוא משקיע בכדי להצליח, על ההתפתחות של הקריירה שלו, ההתמדה ועל הרצון להיות מצטיין גם בגיל 37 כאשר הוא הולך לאחר האימון לחדר הכושר בכדי לעמוד בקצב וברמה של הצעירים ממנו.
עוד סיפר גולן עד כמה הוא מחוייב לקטמון עצמה ולקהל שלה, על הנאמנות של הקהל בזמן המשחקים ובעיקר בזמן שהקבוצה היתה בתקופה רעה. הוא סיים בכך שקטמון זה הקבוצה שהוא הכי מחוייב ונהנה ממנה מכל תשע הקבוצות בהן שיחק עד כה. בסוף ההרצאה המנהלת התפעלה ואמרה כי "בחיים הילדים לא היו כל כך קשובים ופעורי פה" על ההרצאה המהנה שעברו.
להזכירכם, קטמון היא שכונה שאנו מעוניינים לטפח ולהיות מעורבים בה, לא סתם אנו נושאים את שמה, זה לא רק מגרש הכדורגל שהיה שם אלא גם הנוסטלגיה ובעיקר האינטגרציה שאנו רוצים בין ישן לחדש, בין אזרחים ותיקים וחדשים בעיר ובין אוכלוסיות שונות הקיימות בשכונה ומחוצה לה. בעתיד אנו מתכננים פרוייקט שישלב בין הפעילות של הקבוצה ואוהדיה לבין התושבים שם שעיקרה יהיה עזרה לתושבים. משם ירון הלך, הפעם לבדו, לבית הספר טל"י בית חינוך ברחוב הכ"ט בנובמבר. שם פגש את הרכזת מיכל שהיתה בעבר בת כיתתו וחברה בגדוד הצופים איתו, וסיפר לה את מה שכבר פירטתי קודם. גם מיכל היתה נפעמת מאד וכבר הוחלט על קבוצת בנים של כיתה ז בליגת השכונות לשנה הבאה, הרצאות על קטמון ועל ספורט וקהילה וכן תלינו כרזות למשחק וחילקנו הזמנות למשחק.
שלוש המנהלות היו נלהבות והאמינו בשיתוף הפעולה עימנו, היתה אחת מהן שהיתה מאוכזבת שהקשר הזה לא התחיל קודם לכן...
בכדי להמשיך את המומנטום וההצלחה, אם אתם חושבים שבבית הספר מסוים תהיה פתיחות ורצון לשמוע על הנושא, אם ישנו בית ספר שבו יש מספר ילדים אוהדי קטמון מוצהרים והנושא יכול לעניין את ההנהלה (מה המשוגעים האלה כל כך אוהבים??), אנא פנו אלינו ונשלח אליכם את המייל ששלחנו למנהלים, שתשלחו בעצמכם בשמנו, טוו ביננו את הקשר כי מילה טובה מהורה מוכר שווה מכל אימייל שנשלח מגורם לא מוכר.
זה אולי המקום שכל אחד צריך לשאול את עצמו מה עוד אני יכול לתרום לקבוצה מעבר לחברות בעמותה והופעה למשחקים?
אני חושב שבקטמון המחוייבות היא יותר מכך ולפיכך כל אחד צריך לתרום ולו במעט למאמצים שנעשים. או כמו שירון כתב באחד הפוסטים: אל תשאל מה הקבוצה עשתה עבורי, שאל מה אני עושה למען הקבוצה?
זכרו ש: בקטמון, הקבוצה זה אני.
תודה לכל הלוקחים חלק במאמצים.
|