| משתמש |
 איבדנו את הרוע שלנו  |
|
|
האדום מהכפר 
581 הודעות |
 נשלח - 19/10/2014 : 03:26:02
|
נראה לי שסוף סוף הבנתי מה קרה להפועל קטמון בשנה ורבע האחרונות
היא פשוט איבדה את ה"רוע" שלה
לא רוע מלשון רוע לב, מעולם ליבנו לא היה שחור
לא רוע מלשון כדורגל רע, כי לצערי רק מצאנו אותו לאחרונה, ובטח שלא איבדנו אותו
רוע מלשון רוח קרב, כדורגל קצת אגרסיבי, קצת קשוח, אפילו קצת אפור לפעמים.
אני מסתכל על השחקנים האלה משחק אחרי משחק, ותוהה אם יש בהם את ההקרבה ורוח הלחימה שקבוצה בליגה אגרסיבית וקשוחה שבה את הנקודות מוציאים עם השיניים, עם חמישה מוצהבים, שני שחקנים צולעים לחדש ההלבשה, ושריטות בכל הגוף, בכל משחק, לא בחודש מצטבר.
זה ישמע קצת נאיבי וחולמני להגיד את זה, אבל אני חושב שהטעות שהובילה למדרון החלקלק הזה, הייתה חוסר ההתעקשות להשאיר פה עוד שנה שחקן כמו סמיר.
נכון, סמיר לא שחקן גדול(תרתי משמע) אבל שחקן עם לב ענק, שיורד לגליצ'ים, ועושה את העבודה השחורה שאחרים לא עושים.
וחי אטיאס, גם כן לא מדובר בפלקאו למרות שהשיער מטעה, אבל שחקן שנתן 100% מעצמו כל משחק.
ואביעד דנן, כנראה לא המגן הכי מוכשר שיש, אבל שחקן שעשה בדיוק מה שהוא ידע, לא חיפש הרפתקאות מיותרות, לא השאיר יותר מדי חורים באגף.
נכון זה ילדותי להיזכר בעבר, בקבוצה המרגשת שהייתה פה לפני שנתיים.
אבל זה מה שנשאר לנו כרגע, הזיכרונות של פעם, כשהייתה לנו קבוצה.
שחקנים שהקהל התחבר אליהם, התחבר לרוח הקרב והלחימה שלהם, להקרבה שלהם, וב100% שהם נתנו כל משחק.
אני מסתכל על הקבוצה שלנו, ואני מזהה רק שחקן אחד כזה, בן אוזן, שבאמת נלחם ורוצה ומשתדל, וגם שפת הגוף שלו אומרת את זה.
גם בשנה שעברה וגם השנה, הלכו קודם כל על כישרון, על שחקנים עם טכניקה, ועם מסירה, ועם דריבל, כאלה שנותנים מספרים יפים "על הנייר"
אבל שכחו דבר אחד, המצרך הכי חשוב בליגות הנמוכות בישראל, לחימה.
כן זה מוזר להגיד את זה, הרי זה ספורט, לא פלוגה בסיירת גולני.
אבל רבאק, ככה מנצחים משחקים בליגה הזאת.
זה משחק שלישי רצוף מחוץ לטדי שאנחנו מפסידים ואנחנו יותר טובים מהיריב
למה?
כי נהריה הרצליה ונשר, הן קבוצות שכבר שנים בליגה האלה, וגם הן יודעות שאת הנקודות לוקחים דרך משחק לחימה.
נכון לעתים מלוכלך, לעתים אפור, ולעתים בא לך להקיא מזה.
אבל לא היה מזיק לקבוצה הרופסת שלנו קצת מהרוע שלהן, מההקרבה והלחימה, שאין לי ספק שביחד עם הכישרון, היה מביא אותנו לתוצאות הרבה יותר טובות, קצת כמו הקבוצה ההיא בליגה א' דרום, שהייתה גם מספיק "רעה" וגם מספיק מוכשרת.
אין לנו גולר כמו עידן שמש, ואין לנו סטאר כמו שי אהרון, ואין לנו בלם אלגנטי וחף מטעויות כמו יובל פוגלמן.
ולכן בלי ה"רוע" הזה, אנחנו נשאר תקועים בליגה המסריחה הזאת עוד הרבה שנים.
אבל אני חושב שזה עדיין לא אבוד.
גם כי "רוע" זה משהו שאפשר לרכוש, שאפשר להשריש, וזה צריך להיות האתגר של הצוות המקצועי.
וגם כי שחקנים כאלה אפשר עדיין להביא בכסף סביר, אולי אפילו במקום שחקנים שלא הוכיחו את עצמם ואת המחויבות וההקרבה שלהם לקבוצה(סתם לדוגמה, בלילטי...מזור...סבג)
2-3 שחקנים "רעים" כאלה, שגם יכניסו רוח אחרת בסגל הקיים, יכולים להפוך עונה של שני הפסדים, תיקו וניצחון מדי חודש, ומרכז טבלה מייאש.
לקבוצה שאולי לא תעלה מהמקום הראשון, אבל כן תצבור מספיק נקודות בשביל להגיע לפלייאוף, ושם כבר אלוהים גדול.
וגם אם לא נעלה?
אז לפחות כבר תהיה לנו קרקע טובה להתחיל ממנה משנה הבאה, ונדע איפה צריך לשפר דברים קטנים ונקודתיים, ולא קבוצה שלמה.
כרגע זה נראה כמו כלום ושום דבר, לא לעונה הזאת, וגם לא לעונה הבאה...
אני מאוד מקווה שיבוא מפנה, כי זה מייאש, וכואב.
אין לי בעיה להפסיד, ואין לי בעיה לזרוק עונה לפח
כל עוד אני רואה אור בקצה המנהרה
כרגע זה רק חושך...בלי שום דבר מעבר...
שבוע טוב 
|
"סמל חרוט בלב, אותך אני אוהב, בשמחת ניצחון, ובהפסד כואב" |
|
|
לב אדום מקטמון
392 הודעות |
נשלח - 19/10/2014 : 06:45:59
|
הפועל שיחקו מחצית מצוינת שנייה
ואילולא השופט הפח היינו מבקיעים לפחות גול אחד
2 פנדלים ברורים לא נשרקו
מעבר לזה משהו גדול חורק בקבוצה
והגיע הזמן לתת את הדעת לכך
חסר משהו |
 |
|
|
אושר גדול
720 הודעות |
נשלח - 19/10/2014 : 15:23:10
|
ראשית, כבוד לבחורים על החצי השני של המחצית השניה.לשחק בפיגור של שני שערים ושחקן פחות,זה לא עניין של מה בכך.
שנית, לא ננצח כך.אי אפשר לחטוף כל משחק שער וחצי בממוצע ולנצח.כל גול יותר מצחיק מהשני.עצוב התכוונתי.
שלישית, מסכים עם עניין הרוע או במילה ההפוכה נאיביות.מי שחושב שצריך לשחק טוב כדי לנצח, קיבל שעור מאלף מהרצליה ונשר ונהריה.לא עשו דבר חיובי משחק שלם והבקיעו כמעט 100% מההזדמנויות שלהם.
ומה כן מעודד אותי ? עשרה שחקנים חדשים על הדשא שעוד לא התגבשו.
קבוצות בינוניות שמנצחות זו את זו.לא ראיתי קבוצה שמעל כולם.
אפשר וצריך להוציא יותר מהשחקנים שלנו.
לתשומת ליבך אדוני המאמן. |
|
|
| |
איבדנו את הרוע שלנו |
|
|
|
