אני זוכר אותך מהמשחקים הראשונים שלך. עקבתי אחריך כל השנים מהציע, היית כל מה שהייתה הפועל עבורי. לראות שחקן כמוך פורש מזכיר לי שכנראה גם אני כנראה מתבגר...
הרגע הכי מרגש היה דווקא במשחק האחרון נגד טבריה. השחקנים באו לדבר איתנו ולא היו מילים לאף אחד. חיפשתי אותך ביניהם אבל לא מצאתי. בסוף כשהתחלנו ללכת משם, ראינו אותך יושב מתחת ליציע שלנו, כמעט בתוכנו ובוכה איתנו. (אמא שלך רז שטיין ניסתה לנחם אותך ודיברה על שזה רק כדורגל...). לא ידעתי מה להגיד לך אז וגם עכשיו אני לא ממש יודע. אז פשוט -
בגדול, הכי הגיוני היה לעשות משחק פרידה לשי בתחילת העונה בין הפועל ירושלים להפועל קטמון ירושלים.משחק בה שי משחק מחצית בכל קבוצה.זה בעולם אוטופי, לא כמו שלנו. אבל שי ראוי למשחק פרידה.
נשלח - 27/06/2014 : 07:57:11
