תעשו לעצמכם טובה ותקראו את המכתב שאותי ריגש של דן בן שטרית בדף של השחר האדום. כשקראתי הבנתי טוב יותר את נקודת השקפתם והעלבון שחשים שם האוהדים וחזרה אצלי האופטימיות לעתיד משותף טוב יותר. סחטיין דן
אבל, הוא לא ממש מחדש לי כמעט כלום: אני כבר מבין את תחושת חוסר האונים של אוהדי המקורית ואני גם רואה כמה קשה להם לייסד ארגון אוהדים שיכול לנהל ישיבות והצבעות (ומשום כך הם לא צד לתהליך שמתרחש כאן). אני כבר מכיר בזה שהשיח מהצד שלנו נסחף (בלשון עבר) לזילזול באוהדי המקורית (כבר כמעט לפני שנה הובן ע"י רובנו שיש לשנות את הנוסח - לדוגמא הפסקנו לקרוא להם בכינוי המזלזל "אוהדי סאדר").
שמחתי על ההבנה שהוצגה בנוגע לאחריות של אוהדי המקורית לשיח שנוצר (גם אם עדיין חשתי בסלחנות מוגזמת לקילקולים שלהם).
שמחתי גם על ההצעה שלו ליזום מפגשי אוהדים, אבל אני חושש שאוהדי המקורית כל כך לא מאורגנים שאין לי שום בטחון שאחרי מפגשים פוריים לא יצוץ אוהד ממורמר חדש שיציב לעצמו מטרה לרסק את האיחוד הזה.
לכן לצערי אני לא יכול להגיד שהמכתב הזה השיב לי את האופטימיות.
נשלח - 03/03/2014 : 09:16:19
