יש פה קצת מוטיב חוזר בנוגע לאלימות וקללות אז בוא נעשה סדר : הקללות שהיו ביום שיש במגרש החניה ובחדר ההלבשה אכן לא אופיניות ואני לא יודע אם היו מקרים כאלה בעבר. אבל קללות במשחקים של הפועל ירושלים יש ותמיד היה (לצערי) גם בימי טרום הפיצול היו קללות אם זה לשחקנים שלנו כמו שי, סטי ועזו אם זה לביתר ואוחנה ואם זה לקבוצות ושחקניים יריבים . אני באמת לא יודע מה המצב בקטמון אבל בהפועל ירושלים יש קללות גם בלי קשר לקטמון. הלוואי ונצליח לפתור את זה אבל שוב אם אתם חושבים שהדרך תיהיה ע"י הדרה של אוהדים זה לא יעבוד ! הדרך תהיה רק ע"י הידברות משותפת. חבל שאתם לא מצליחים להבין את זה למען כולם .
בסדר בואו נלך על המודל הדרום אפריקאי ונדבר ונתפייס ונתחבק ,לי אישית אין זמן ובעיקר אין רצון אבל סבבה אני תומך. עדיין אם במקרה יש לך תובנה על מה שמתרחש בצד השני אולי תנסה לענות על השאלה שלי ולומר לנו במה הם מרגישים שהם נפגעים? מה בהסכם בדיוק מכאיב להם?
הכומר מעלה פה סוגיה חשובה שצריך לתת עליה את הדעת והיא, דעתם של אוהדי הפועל שנשארו ב"מקורית". אל לנו לזלזל, גם אם לדעתנו הם עשו טעות בדרך הפעולה שנקטו בשבע השנים האחרונות. טועה מי שחושב שהאיחוד יתרחש רק בין ליפקין סאסי. חייב להיות גם איחוד בקהלים ואסור שהדברים יעשו מעל לראשיהם של אלו שנאחזו בקרנות הפועל. לדעתי אוהדי הפועל בעיקר צריכים להחליט בינם ובין עצמם לאן פניהם מועדות, האם הם מקבלים בזרועות פתוחות את האיחוד או שמא מתנגדים לו. המצג שאני קיבלתי מאוהדי קטמון שנמצאים בקשרים איתם היא שיש רוב עצום ורצון אדיר למהלך. אולי, הדבר אינו לגמרי כך והם צריכים להחליט מה הם רוצים, כי בלעדיהם אין ולא יהיה איחוד אלא הרס עצמי כמו שיפתח כתב יפה בפוסט מקביל. אם הרצון חיובי אז הדברים צריכים להשמע ולהיראות ולא בלחישה מתחת לשפם. אנחנו החלטנו ברוב עצום ואופטימיות אדירה לשחר אדום חדש עכשיו תורם.
נשלח - 02/03/2014 : 22:15:36
