עם כל האושר הגדול לראות את שמעון והאימפריה הרקובה שלו מתבזים בחיפה, יש גם הרגשה של החמצה שזה חיפה ולא אנחנו. מכבי תל אביב של השנה היתה קבוצה בינונית ופגיעה, שהיה ברור שיש לה סיכוי גדול להפסיד את האליפות. למרות זאת, הפועל הצליחה להיות כל כך גרועה שאפילו בהזדמנות הענקית שהיתה לה (15 הפרש בתחילת רבע רביעי בנוקיה) היא הצליחה לבעוט. חבל שזה חיפה ולא אנחנו. חבל שמאיר לא הצליח להגשים את החלום הגדול שלו. הזדמנות כזו לא תחזור בשנים הקרובות.
לא יודע אם קארמה.. למכבי השיריונים הדוחים האלה לא פגעו בקארמה. הייתי קורא לזה מאמן חלש. עם מאמן טוב ושיפוט סביר היה לנו סיכוי נגדם גם בסדרה של הטוב מחמש. בכל אופן, עד שלא ייפסקו השיריונים אין סיכוי לקבל ליגה מעניינת באמת. אליפות פה ושם של קבוצה שאינה מכבי רק מטייחת את העובדה הזו.
אבל לא יודע אם באמת נכון לקרוא לזה קארמה, כשהאליפות מגיעה פעם אחת לקבוצה (חולון) שבכלל ויתרה על אירופה אחרי האליפות (לא רק שלא ניסו ללכת ליורוליג, ויתרו שם גם על יול"ב) ולקבוצה (חיפה) שמוותרת כרונית על אירופה.