אתמול בעבודה דיברתי עם מישהו על האפשרות שיבוא למשחק הבית הבא. השיחה התנהלה כך: אני: תבוא, אולי אפילו תהנה. הוא: למה שאבוא? אני: יש שירים טובים הוא: לדוגמה? בשלב זה שרתי לו את המנון קטמון. עד שהגעתי לשורה על "הפטיש המגל והאינטרנסיונאל". הוא עשה פרצוף של בחילה קלה ואמר: הוא: אצלנו "יוצאי ברית המועצות לשעבר" זה לא בדיוק אהוד. אוי ואבוי שכחתי שהוא רוסי. אבל אין דבר, ביצעתי באלגנטיות פניה חדה או מה שנקרא "התקדמות לאחור" ואמרתי: אני: אתה לא הבנת נכון. זה בכלל שיר על החגים. "הפטיש" הוא פטיש הפלסטיק של פורים, וזה לא "המגל", אלא "המעגל" לכבוד הרוקדים במעגל בחג הביכורים. ו"האינטרנסיונאל" מתייחס בכלל ליום האישה הבינלאומי -International womens day הוא: אתה יודע שהחגים האלה אומרים לי מעט מאד. הגיע הזמן לעוד פנייה חדה: אני: עדיין לא הבנת. השיר הוא הצדעה לספורט. "הפטיש" מתייחס לתחרות זריקת הפטיש, "המגל" הוא באמת "המעגל" שאסור למתחרה לצאת ממנו בזמן הזריקה וה"אינטרנסיונאל" מפנה את המבט ל-International Olympic Commitee הוא: אבל אתה יודע שאני לא כל כך אוהד ספורט. מה אגיד לכם? מאמצי השכנוע עדיין בעיצומם.....
נשלח - 05/10/2009 : 08:20:16
גולה יביא לנו רגל... 
