| ס ק י ר ת נ ו ש א |
| חיים ברעם |
נשלח - 07/10/2016 : 16:49:28
טקטיקה חיים ברעם
פחות דיבורים
מפעם לפעם מפציעה בשורה משיחית מאיש עסקים כזה או אחר, והכול למען האיחוד בין שתי הקבוצות האדומות בעיר. אלא שאיש מהמגזר העסקי טרם מצא תרופה לנוכחותו של מר יוסי סאסי בהפועל הוותיקה. נראה שהאיש מצפה לתמורה דמיונית בממדיה בעבור האסונות שהמיט על האגודה. זה פשוט לא יקרה. כבר שנים רבות מתאבק סאסי באשליות שווא, שמונעות ממנו לקבל החלטה רציונאלית. המצב של סאסי הוא בלתי אפשרי: אוהדי קטמון מתעבים אותו ואוהדי הוותיקה שונאים אותו. לא יכול לצאת מזה שום דבר טוב; אולי סאסי יודע זאת בלבו.
מנקודת ראות קטמונית אין הרבה ערך לאיחוד. הנדוניה של סאסי היא עלובה, והוא מותיר אחריו רק חובות שאין להם סוף, חבית ללא תחתית. לא נשארו הרבה אוהדים לוותיקה, ולא רבים מהם מוכנים להצטרף לקהילה של קטמון. צריך לזכור שכמעט שני שלישים מקהל אוהדי קטמון אינם מכירים כמעט את הוותיקה, ולכן מתקשים להבין את הדיבורים על "איחוד". צריך להודות שחרף הזיקה העמוקה של אוהדי קטמון להפועל של אלי בן-רימוז', נוצרה כאן אגודה חדשה לגמרי. רגש הנחיתות לעומת בית"ר אינו קיים בקטמון; קבוצת האוהדים פונה לקהל אחר שיש לו השקפת עולם שעוצבה במציאות של היום. אם הפועל הוותיקה מושתתת על סנטימנטים לעבר הרי קטמון מטפחת חלומות לעתיד. מכאן הזיקה לנוער, לילדים, לנשים, לאחווה אנושית, מגדרית ועל-לאומית. קיימת בקטמון קבוצה חשובה של אוהדים צעירים ובגיל הביניים, שזיקתה להפועל הישנה היא חזקה ורגשית. גם בתוכם כבר פשה הייאוש, ובצדו השלמה הולכת וגוברת עם המציאות. מה שנבנה בעשר השנים האחרונות הוא הרבה יותר מלהיב מהחלומות באספמיה על הישגים אמיתיים ומדומיינים בעבר.
בראייה מפוכחת מסתבר, שכדאי יותר להשקיע בקטמון כדי לחנך דורות של אוהדים אדומים בעיר, מאשר לממן את הסתלקותו של סאסי מהוותיקה. גם אלה מאיתנו שחולמים בהקיץ לא רק על בן-רימוז', אלא גם על ויקי מנצור, ליאון אזולאי ומרדכי בנבנישתי ז"ל (אני בהחלט שייך לקטגוריה הזו) מבינים שברגע זה יותר חשוב לגייס שחקנים ואוהדים מבתי הספר בעיר. חלוקת המשאבים חייבת להיות מבוססת על תוכניות מעשיות ועל עבודה בשטח. בקטמון קיימת תשתית מאורגנת של אוהדים משכילים ונאורים, שחינוכם הפוליטי פוסל כל זלזול או התנשאות על אחרים. אין לזה תקדים בהיסטוריה של אף אגודה בארץ. כסף שיזרום לכיסיו של סאסי הוא כסף מת; כסף שיזרום לטיפוח הנוער האדום בעיר כמוהו כמעיין של מים חיים. אני משוכנע שאנשים כמו יוסי ליפקין מבינים את זה היטב.
הצלחתה היחסית של בית"ר נורדיה גורמת לתהייה גם בקרב קברניטי קטמון. האם קמה מתחרה קשה לקטמון? לדעתי, השיקולים האלה הם קטנוניים. נורדיה, בדיוק כמו קטמון, מחנכת לנאורות. עלינו לקבל אותה כאגודה יריבה, אבל לא כיישות עוינת.
חיים ברעם
כל העיר מהבוקר
|
| 4 ת ג ו ב ו ת א ח ר ו נ ו ת (חדשות ביותר ראשונות) |
| אודי ארנון |
נשלח - 09/10/2016 : 09:18:41
אני מסכים עם כל מילה, ויש לי רק הערה אחת: ברשימת השמות של גדולי הפועל בזמנים עברו חסר שמו של הקפטן שהניף את הגביע היחיד בתולדותינו, שהיה כדורגלן מעולה, ואישיות נהדרת: צבי סינגל. אילו הייתי צריך לבחור את "שחקן המועדון" של כל הזמנים הייתי בוחר בו, גם אם כילד העדפתי את בן רימוז'. |
| דנונה |
נשלח - 08/10/2016 : 17:24:23
לא מובן לי הפחד של חיים ברעם מרכישה של הפועל בידי אדם אחר.
חלק ממטרות ההקמה של קטמון היו לסלק את סאסי , אולי אפילו המטרה המרכזית .
קטמון יכולה תמיד להצטרף לרוכש החדש או להישאר קבוצה נפרדת, לפי החלטת בעלי המניות שהם האוהדים.
ממתי חיים ברעם מפחד מקצת קשיים בשביל להגיע למטרה נעלה? |
| לב אדום מקטמון |
נשלח - 08/10/2016 : 11:10:27
כל מילה בסלע
קטמון היא הפועל |
| ביסמרק |
נשלח - 08/10/2016 : 08:47:15
ציטוט:
נשלח במקור על ידי חיים ברעם
טקטיקה חיים ברעם
פחות דיבורים
מפעם לפעם מפציעה בשורה משיחית מאיש עסקים כזה או אחר, והכול למען האיחוד בין שתי הקבוצות האדומות בעיר. אלא שאיש מהמגזר העסקי טרם מצא תרופה לנוכחותו של מר יוסי סאסי בהפועל הוותיקה. נראה שהאיש מצפה לתמורה דמיונית בממדיה בעבור האסונות שהמיט על האגודה. זה פשוט לא יקרה. כבר שנים רבות מתאבק סאסי באשליות שווא, שמונעות ממנו לקבל החלטה רציונאלית. המצב של סאסי הוא בלתי אפשרי: אוהדי קטמון מתעבים אותו ואוהדי הוותיקה שונאים אותו. לא יכול לצאת מזה שום דבר טוב; אולי סאסי יודע זאת בלבו.
מנקודת ראות קטמונית אין הרבה ערך לאיחוד. הנדוניה של סאסי היא עלובה, והוא מותיר אחריו רק חובות שאין להם סוף, חבית ללא תחתית. לא נשארו הרבה אוהדים לוותיקה, ולא רבים מהם מוכנים להצטרף לקהילה של קטמון. צריך לזכור שכמעט שני שלישים מקהל אוהדי קטמון אינם מכירים כמעט את הוותיקה, ולכן מתקשים להבין את הדיבורים על "איחוד". צריך להודות שחרף הזיקה העמוקה של אוהדי קטמון להפועל של אלי בן-רימוז', נוצרה כאן אגודה חדשה לגמרי. רגש הנחיתות לעומת בית"ר אינו קיים בקטמון; קבוצת האוהדים פונה לקהל אחר שיש לו השקפת עולם שעוצבה במציאות של היום. אם הפועל הוותיקה מושתתת על סנטימנטים לעבר הרי קטמון מטפחת חלומות לעתיד. מכאן הזיקה לנוער, לילדים, לנשים, לאחווה אנושית, מגדרית ועל-לאומית. קיימת בקטמון קבוצה חשובה של אוהדים צעירים ובגיל הביניים, שזיקתה להפועל הישנה היא חזקה ורגשית. גם בתוכם כבר פשה הייאוש, ובצדו השלמה הולכת וגוברת עם המציאות. מה שנבנה בעשר השנים האחרונות הוא הרבה יותר מלהיב מהחלומות באספמיה על הישגים אמיתיים ומדומיינים בעבר.
בראייה מפוכחת מסתבר, שכדאי יותר להשקיע בקטמון כדי לחנך דורות של אוהדים אדומים בעיר, מאשר לממן את הסתלקותו של סאסי מהוותיקה. גם אלה מאיתנו שחולמים בהקיץ לא רק על בן-רימוז', אלא גם על ויקי מנצור, ליאון אזולאי ומרדכי בנבנישתי ז"ל (אני בהחלט שייך לקטגוריה הזו) מבינים שברגע זה יותר חשוב לגייס שחקנים ואוהדים מבתי הספר בעיר. חלוקת המשאבים חייבת להיות מבוססת על תוכניות מעשיות ועל עבודה בשטח. בקטמון קיימת תשתית מאורגנת של אוהדים משכילים ונאורים, שחינוכם הפוליטי פוסל כל זלזול או התנשאות על אחרים. אין לזה תקדים בהיסטוריה של אף אגודה בארץ. כסף שיזרום לכיסיו של סאסי הוא כסף מת; כסף שיזרום לטיפוח הנוער האדום בעיר כמוהו כמעיין של מים חיים. אני משוכנע שאנשים כמו יוסי ליפקין מבינים את זה היטב.
הצלחתה היחסית של בית"ר נורדיה גורמת לתהייה גם בקרב קברניטי קטמון. האם קמה מתחרה קשה לקטמון? לדעתי, השיקולים האלה הם קטנוניים. נורדיה, בדיוק כמו קטמון, מחנכת לנאורות. עלינו לקבל אותה כאגודה יריבה, אבל לא כיישות עוינת.
חיים ברעם
כל העיר מהבוקר
כרגיל - כל מילה !!! |
|
|
