| ס ק י ר ת נ ו ש א |
| yarond |
נשלח - 09/04/2010 : 20:57:00
צריך להתחיל להודות לכל מי שעשה
צריך לבחור את שחקן העונה, מאמן העונה, שער העונה, אוהד העונה ועוד
קטמון ותיק - זה נושא שאתה חייב להוביל |
| 15 ת ג ו ב ו ת א ח ר ו נ ו ת (חדשות ביותר ראשונות) |
| yarond |
נשלח - 11/04/2010 : 19:39:43
משטרה העריכה 4000
מכאן והלאה כל אחד עם מספר אחר
מעריב - 4500
הערכת האוהדים - 5000
ביתרים וסאדרים ציניקנים סופרים כסאות ואומרים שלא יכול להיות יותר מ - 3000
בכל מקרה בסוש בארץ זה המשחק הרביעי מבחינת כמות הקהל
בוא נשמור על זה |
| ionuke5 |
נשלח - 11/04/2010 : 19:31:53
אחרי הרבה כתבות ומספרים מבלבלים, מישהו יכול להגיד לי כמה באמת היינו בטדי בשישי? אם אתם באמת יודעים, כי ראיתי שכתבו הרבה מספרים שלא מתואמים בכלל...
וכל זה למרות שהייתי שם ואני יודע שבכל מקרה מדובר בכמות מטורפת שרגשה אותי |
| אמיר גולה |
נשלח - 11/04/2010 : 19:26:47
ציטוט:
נשלח במקור על ידי yarond
בית"ר ירושלים- 6 אלף - אני מניח שיותר ויש כאן שגיאה
זאת לא טעות, בית"ר מכרה בסביבות 1000 כרטיסים למשחק, עם המנויים זה יוצא 6000-7000 אוהדים. זה גם הנתון שאמרו בשידור |
| אליה |
נשלח - 11/04/2010 : 18:54:30
מסכים עם ותיק בכל מה שכתב ובמיוחד מתחבר אליו בנושא של גוני -שחקן נשמה מהיר טכני,אחד שאוכל דשה ועולה חדש(ישן).מאוד סמלי.מאוד אהבתי את תרומתו מקווה להנות ממנו גם בשנה הבאה |
| yarond |
נשלח - 11/04/2010 : 16:06:17
וקצת פרופורציות על נושא הקהל.
לפי אתר ONE להלן כמויות הקהל במשחקים בסו"ש:
הפועל תל אביב - 13 אלף
מכבי חיפה - אין נתון
בית"ר ירושלים- 6 אלף - אני מניח שיותר ויש כאן שגיאה
אשדוד - 1500
באר שבע 2000
נתניה - 1000
פתח תקוה - 500
אחי נצרת 1200
דהיינו בחמישה משחקים בליגת העל שהיו גורליים לקבוצות ששיחקו בהם מבחינת מחזור אחרון שקובע מיקום לפלייאוף
היו פחות אוהדים מאשר במשחק שלנו.
בליגה השנייה
בכפר סבא היו 1500 איש
בבת ים - 1300 איש מתוכם 1000 באו מאשקלון !!!
נראה שלא היה משחק אחר בכל הליגות הנמוכות שבו היו יותר אוהדים מאשר בטדי
|
| ויקטוריה הסודית |
נשלח - 11/04/2010 : 14:50:54
ציטוט:
נשלח במקור על ידי קטמון ותיק
לקראת סיום העונה העליתי על הכתב כמה הערות והארות. אין בהן סיכום יסודי ומקיף והאמור כמובן משקף רק את דעתי. הדברים נכתבו לפני המסיבה במוצ"ש
איפה התחלנו את העונה ולאן הגענו בסיומה? נחזור למצבנו לפני שנה בתום העונה הקודמת. סיום עונה מאכזב, פרידה ברורה ממבשרת וסימן שאלה גדול – לאן פנינו?
ההחלטה על המו"מ עם סאסי, כאשר במקביל פועלים ליצירת החלופה של קבוצה חדשה בליגה ג']. פיצוץ המו"מ בעיצומו של הקיץ – ויאללה הולכים להקים קבוצה חדשה, מאפס, בליגה ג' [באיזה מחוז בכלל?]
צריך למצוא מאמן, לגייס שחקנים וכן – לגייס חברי עמותה. הגט המלא ממבשרת "עולה" לנו 100 אלף ₪ - בקיצור מתחילים את הפרוייקט בגרעון.
מחתימים את ליאור זאדה למאמן, אמיר גולה חוזר לשחק והוא הקפטן, מגייסים שחקנים מירושלים ומסביבתה, שוער מפתח תקווה וגם שחקן חיזוק מהנגב.
מתחילים האימונים. אימון פתיחה בקראפט [מי זה? מאיפה ההוא בא?] הקבוצה אט אט מתגבשת. המשחק המסורתי נגד קביליו, הפסד במשחק הגביע הראשון במגרש בתל שבע [שבמהלך הסיבוב הראשון היה למגרש בית שני לקבוצה...]
פתיחת העונה, שוב בתל שבע. בני אלהושלה ["מי?"] תוצאת הסיום – 6 : 1 לקטמון. איזו התרגשות! אבל – לא מקום ראשון בגלל הפרש שערים [קבוצה אחרת ניצחה 6 : 0].
משחק הבית הראשון נגד שגב שלום – המאחרים מחמיצים את הבליץ של הדקות הראשונות, ובסיום 6 : 0 לקטמון. זה כדורגל או טניס? תופסים את המקום הראשון ומאז נשארים בו.
אין מגרש אימונים אחד קבוע, אין [כמעט] חדרי הלבשה מסודרים. אבל יש נשמה, יש סגל שחקנים מגובש ומחוייב, יש קהל מגוון, משפחות [בהן גם חובשי כיפה], ילדים ונשים. וכן – הקבוצה מצליחה. עולים לליגה ב' במשחק מרגש לעיני אלפי אדומים ואדומות נרגשים [כרגיל השאלה הנצחית – כמה היו? והתשובה – כמו במערכון של הגששים על שירים ושערים – מה היתה הדקה שבה נעשתה ה"ספירה"?]
אירועים מכוננים: דומה שעיקרם היו במשחקי החוץ: משחק החוץ נגד תל שבע – עד הדקה ה- 75 וממנה. עשרות רבות של אוהדי קטמון מעודדים את הקבוצה ללא הפסק לאחר פתיחה קשה ופיגור בשני שערים. ומהשיויון עד הנצחון, כאשר השחקנים המחליפים מראים שיש להם מה לומר על המגרש לא פחות מההרכב הפותח. משחק החוץ באשקלון במוצ"ש – כ- 150 אוהדים מעודדים בשירה רמה ללא הפסקה ביציע הכבוד המקורה במשחק קשה וצמוד המסתיים בנצחון דחוק. והשיא – בדימונה, שוב מול שגב שלום. יום שלישי, שעת אחה"צ מוקדמת, כ- 70 אוהדים שרים ותומכים ללא הפסק, במשחק שהכל היו נגדנו: המקום, השעה, היום בשבוע, תנאי המגרש, 35 ₪ לכרטיס ב"מחרוז הדרום" – כן המקור הוא משם, והסיום הדרמטי של המשחק. וכמובן, משחק העלייה בטדי.
הצוות המקצועי: אי אפשר שלא לציין ולשבח את מנהל הקבוצה, יוסי פסו, ומאמן הכושר והפיזיותרפיסט, חמוטל פתיה. שניהם עובדים בשקט וביסודיות. יוסי האחראי על הלוגיסטיקה, הרכב הפרטי שלו הוא המחסן הנייד של הקבוצה, נוהג את אוטובוס הקבוצה למשחקי החוץ, בעל עיני הנץ למציאת כדורים שהתעופפו באימונים לפאתי המגרש ובמיוחד לתוך סבך השיחים, ואפילו להחזרת כדור שנגנב באחד ממשחקי האימון במודיעין. חמוטל שבחֵן ובהומור הכניס כושר גופני בשחקנים, טיפל במכאובים ובפציעות והעמידם על הרגליים כדי שיוכלו להמשיך ולשחק.
וכמובן – ליאור זאדה. פשוט בן אדם. מקצוען לעילא ולעילא, צנוע ותקיף. כמעט שאינו מרים קול במהלך האימונים, אך מקפיד עם השחקנים. והתוצאות – ברורות וגלויות. ליאור הצליח לבנות תלכיד שחקנים טוב, הטמיע בהם את המשחק הקבוצתי, המחוייבות והביא להשגת המטרה. כל הכבוד , כל הכבוד!
תגלית העונה: קודם כל הקריטריון לבחירה: שחקן שלא שיחק במדי קטמון או קבוצה אחרת בשלוש השנים האחרונות ושחקן שבלט במשחקי העונה. הבחירה שלי – יבגני צ'ברטוק, ג'וני. במהלך העונה ג'וני הראה לנו מהי לחימה חסרת פשרות על כל כדור ובכל מצב, והציג שיפור ניכר ביכולתו במהלך העונה. בחיי היום יום עבד בעבודה פיזית מתישה, ובאימונים ובמשחקים – "פרא אדם" במובן החיובי של המילה.
הישגה של קהילה: כשמדברים על הפועל קטמון ירושלים חוזרים ומציינים את קהל האוהדים המיוחד שלה. המוניטין מוצדק. הישג חשוב ביותר שהושג בשלוש השנים האחרונות הוא יצירתה והרחבתה של קהילת הפועל קטמון. מבט אל הרכב הקהל במשחקים: משפחות, נשים וילדים לצד אוהדים שחרשו תלמים לאורכה ולרוחבה של ישראל במשך שנים ולצד אוהדים חדשים ששימעה של החוויה במשחקי קטמון הגיעה אליהם. הוסיפו לכך את טורניר כובשי קטמון, שהפך להיות לאירוע קהילתי מסורתי. עם סיומה של עונה זו וההישג הספורטיווי, יש לנו במה להתגאות ולומר קבל עם ועדה: אנו גאים להיות בקהילת אוהדי הפועל קטמון ירושלים.
ליגת השכונות: לראות את עשרות הילדים לבושים כולם במדים שסמל הפועל קטמון עליהם משחקים ביניהם תחילה בגן סאקר ואח"כ בקראפט היה מאד מרגש, ממש כפי שהיה כאשר הם עלו למגרש במחצית משחק העלייה. ליגה זו והרכבה – ילדים ממיגוון שכונות בעיר, יהודים וערבים, הקבוצה של ילדים לקויי שמיעה ולקויות אחרות, היא ביטוי מובהק למה שהפועל קטמון מסמלת ומשדרת. ושוב, גם זו יוזמה של מספר אוהדים – כבוד מיוחד ללירן ג'רסי – המפעילים את הקבוצות, טורחים להשיג תמיכה כלכלית וחסויות כדי לקיים מפעל חשוב זה. גם להם – כל הכבוד!
שמישהו יקרא את הפוסט הזה ויתמצת לי. תודה. |
| yarond |
נשלח - 11/04/2010 : 14:05:12
קהל - קהילה
1. אני חושב שצריך לתת את כל הכבוד לכל אלה שהביאו את הכמות של האוהדים ביום ששי. בעיני הדיון האם מדובר ב - 4500 אופטימי, 4000 משטרתי או 3500 לוגי הוא פחות חשוב. חשובה האיכות ולא רק הכמות והאיכות כוללת רכיבים מדהימים: המון המון ילדים - אי אפשר לספור, עשרות נשים, שחקני עבר, ותיקי יציעי האבן של קטמון וכד'. לכל מי שעשה ויצר וגרם לכמות הזו להגיע - מגיע כל הכבוד ותואר יקיר קטמון לעולם ועד.
זו תשתית טובה לגיוס בעלי מניות נוספים שכן ברור שמבין כל אלה שהיו בטדי ביום ששי - רק כ - 7-8 אחוז הינם בעלי מניות. שוב הוכיחו הצעירים את יכולת התכנון, ההפעלה והביצוע שלהם.
2. כולנו פחדנו מעין הרע אז לא הגדרנו יעד של כמות אנשים שתגיע, עם זאת היו המון מחוייבויות אישיות להביא חברים ומקורבים, פרוייקט הבאת הותיקים ועוד.
אני חושב שחלק מההתבגרות שלנו היא ליצור יותר ויותר מחוייבות שלנו להגדלת כמות האוהדים שבאים, כמות בעלי המניות וכמות הספונסרים. בסופו של דבר מה שיפה בקבוצת אוהדים שזה הכל תלוי בנו - כמה שזה מפחיד ככה זה מאתגר והיכולת שלנו למלא את טדי ולגייס בעלי מניות וספונסרים היא סיפור מרתק. בלי לפגוע בהישג של יפו - הם יותר ויותר נשענים על בעלי הון - שיכול להיות שאין ברירה אחרת אבל בשלב הזה - אורי שרצקי ואשר גולה הרימו יחד עם הקהילה קבוצה ויודעת לפרנס את עצמה - הלוואי שנוכל להמשיך כך עד קץ הדורות.
|
| קטמון ותיק |
נשלח - 11/04/2010 : 03:12:40
לקראת סיום העונה העליתי על הכתב כמה הערות והארות. אין בהן סיכום יסודי ומקיף והאמור כמובן משקף רק את דעתי. הדברים נכתבו לפני המסיבה במוצ"ש
איפה התחלנו את העונה ולאן הגענו בסיומה? נחזור למצבנו לפני שנה בתום העונה הקודמת. סיום עונה מאכזב, פרידה ברורה ממבשרת וסימן שאלה גדול – לאן פנינו?
ההחלטה על המו"מ עם סאסי, כאשר במקביל פועלים ליצירת החלופה של קבוצה חדשה בליגה ג']. פיצוץ המו"מ בעיצומו של הקיץ – ויאללה הולכים להקים קבוצה חדשה, מאפס, בליגה ג' [באיזה מחוז בכלל?]
צריך למצוא מאמן, לגייס שחקנים וכן – לגייס חברי עמותה. הגט המלא ממבשרת "עולה" לנו 100 אלף ₪ - בקיצור מתחילים את הפרוייקט בגרעון.
מחתימים את ליאור זאדה למאמן, אמיר גולה חוזר לשחק והוא הקפטן, מגייסים שחקנים מירושלים ומסביבתה, שוער מפתח תקווה וגם שחקן חיזוק מהנגב.
מתחילים האימונים. אימון פתיחה בקראפט [מי זה? מאיפה ההוא בא?] הקבוצה אט אט מתגבשת. המשחק המסורתי נגד קביליו, הפסד במשחק הגביע הראשון במגרש בתל שבע [שבמהלך הסיבוב הראשון היה למגרש בית שני לקבוצה...]
פתיחת העונה, שוב בתל שבע. בני אלהושלה ["מי?"] תוצאת הסיום – 6 : 1 לקטמון. איזו התרגשות! אבל – לא מקום ראשון בגלל הפרש שערים [קבוצה אחרת ניצחה 6 : 0].
משחק הבית הראשון נגד שגב שלום – המאחרים מחמיצים את הבליץ של הדקות הראשונות, ובסיום 6 : 0 לקטמון. זה כדורגל או טניס? תופסים את המקום הראשון ומאז נשארים בו.
אין מגרש אימונים אחד קבוע, אין [כמעט] חדרי הלבשה מסודרים. אבל יש נשמה, יש סגל שחקנים מגובש ומחוייב, יש קהל מגוון, משפחות [בהן גם חובשי כיפה], ילדים ונשים. וכן – הקבוצה מצליחה. עולים לליגה ב' במשחק מרגש לעיני אלפי אדומים ואדומות נרגשים [כרגיל השאלה הנצחית – כמה היו? והתשובה – כמו במערכון של הגששים על שירים ושערים – מה היתה הדקה שבה נעשתה ה"ספירה"?]
אירועים מכוננים: דומה שעיקרם היו במשחקי החוץ: משחק החוץ נגד תל שבע – עד הדקה ה- 75 וממנה. עשרות רבות של אוהדי קטמון מעודדים את הקבוצה ללא הפסק לאחר פתיחה קשה ופיגור בשני שערים. ומהשיויון עד הנצחון, כאשר השחקנים המחליפים מראים שיש להם מה לומר על המגרש לא פחות מההרכב הפותח. משחק החוץ באשקלון במוצ"ש – כ- 150 אוהדים מעודדים בשירה רמה ללא הפסקה ביציע הכבוד המקורה במשחק קשה וצמוד המסתיים בנצחון דחוק. והשיא – בדימונה, שוב מול שגב שלום. יום שלישי, שעת אחה"צ מוקדמת, כ- 70 אוהדים שרים ותומכים ללא הפסק, במשחק שהכל היו נגדנו: המקום, השעה, היום בשבוע, תנאי המגרש, 35 ₪ לכרטיס ב"מחרוז הדרום" – כן המקור הוא משם, והסיום הדרמטי של המשחק. וכמובן, משחק העלייה בטדי.
הצוות המקצועי: אי אפשר שלא לציין ולשבח את מנהל הקבוצה, יוסי פסו, ומאמן הכושר והפיזיותרפיסט, חמוטל פתיה. שניהם עובדים בשקט וביסודיות. יוסי האחראי על הלוגיסטיקה, הרכב הפרטי שלו הוא המחסן הנייד של הקבוצה, נוהג את אוטובוס הקבוצה למשחקי החוץ, בעל עיני הנץ למציאת כדורים שהתעופפו באימונים לפאתי המגרש ובמיוחד לתוך סבך השיחים, ואפילו להחזרת כדור שנגנב באחד ממשחקי האימון במודיעין. חמוטל שבחֵן ובהומור הכניס כושר גופני בשחקנים, טיפל במכאובים ובפציעות והעמידם על הרגליים כדי שיוכלו להמשיך ולשחק.
וכמובן – ליאור זאדה. פשוט בן אדם. מקצוען לעילא ולעילא, צנוע ותקיף. כמעט שאינו מרים קול במהלך האימונים, אך מקפיד עם השחקנים. והתוצאות – ברורות וגלויות. ליאור הצליח לבנות תלכיד שחקנים טוב, הטמיע בהם את המשחק הקבוצתי, המחוייבות והביא להשגת המטרה. כל הכבוד , כל הכבוד!
תגלית העונה: קודם כל הקריטריון לבחירה: שחקן שלא שיחק במדי קטמון או קבוצה אחרת בשלוש השנים האחרונות ושחקן שבלט במשחקי העונה. הבחירה שלי – יבגני צ'ברטוק, ג'וני. במהלך העונה ג'וני הראה לנו מהי לחימה חסרת פשרות על כל כדור ובכל מצב, והציג שיפור ניכר ביכולתו במהלך העונה. בחיי היום יום עבד בעבודה פיזית מתישה, ובאימונים ובמשחקים – "פרא אדם" במובן החיובי של המילה.
הישגה של קהילה: כשמדברים על הפועל קטמון ירושלים חוזרים ומציינים את קהל האוהדים המיוחד שלה. המוניטין מוצדק. הישג חשוב ביותר שהושג בשלוש השנים האחרונות הוא יצירתה והרחבתה של קהילת הפועל קטמון. מבט אל הרכב הקהל במשחקים: משפחות, נשים וילדים לצד אוהדים שחרשו תלמים לאורכה ולרוחבה של ישראל במשך שנים ולצד אוהדים חדשים ששימעה של החוויה במשחקי קטמון הגיעה אליהם. הוסיפו לכך את טורניר כובשי קטמון, שהפך להיות לאירוע קהילתי מסורתי. עם סיומה של עונה זו וההישג הספורטיווי, יש לנו במה להתגאות ולומר קבל עם ועדה: אנו גאים להיות בקהילת אוהדי הפועל קטמון ירושלים.
ליגת השכונות: לראות את עשרות הילדים לבושים כולם במדים שסמל הפועל קטמון עליהם משחקים ביניהם תחילה בגן סאקר ואח"כ בקראפט היה מאד מרגש, ממש כפי שהיה כאשר הם עלו למגרש במחצית משחק העלייה. ליגה זו והרכבה – ילדים ממיגוון שכונות בעיר, יהודים וערבים, הקבוצה של ילדים לקויי שמיעה ולקויות אחרות, היא ביטוי מובהק למה שהפועל קטמון מסמלת ומשדרת. ושוב, גם זו יוזמה של מספר אוהדים – כבוד מיוחד ללירן ג'רסי – המפעילים את הקבוצות, טורחים להשיג תמיכה כלכלית וחסויות כדי לקיים מפעל חשוב זה. גם להם – כל הכבוד!
|
| danvel1 |
נשלח - 10/04/2010 : 22:48:30
ציטוט:
נשלח במקור על ידי מחאיי
ציטוט:
נשלח במקור על ידי yarond
צריך להתחיל להודות לכל מי שעשה
צריך לבחור את שחקן העונה, מאמן העונה, שער העונה, אוהד העונה ועוד
נראה לי די פשוט:
אמיר גולה, ליאור זאדה, הגול של גולה, לירן ג'רסי. ועוד: אשר ואורי, ללא ספק.
אני מצטרף לבחירה של מחאי.
|
| אדיר |
נשלח - 10/04/2010 : 22:13:50
תגלית העונה היא ג'וני. שער העונה (לא מבחינה רגשית כמו של אלוהים) הוא השער של כפיר, לא זוכר מול מי שהקפיץ פעם אחת עם הגב לשער והביא וולה מטורף לחיבור.מאמן העונה הוא חגי קול (סתאאאאאאםםםםםםםםםםםם). שחקן העונה (שחקן בשר ודם, לא אלוהים) הוא שקד שחייב להישאר בעונה הבאה ביחד עם כפיר... אוהד העונה הוא ללא ספק ג'רסי שכולנו ראינו אתמול את ההערצה של הילדים מליגת השכונות אליו (לירררררררררררן, ליררררררררררררן) |
| מחאיי |
נשלח - 10/04/2010 : 00:31:19
ציטוט:
נשלח במקור על ידי yarond
צריך להתחיל להודות לכל מי שעשה
צריך לבחור את שחקן העונה, מאמן העונה, שער העונה, אוהד העונה ועוד
נראה לי די פשוט:
אמיר גולה, ליאור זאדה, הגול של גולה, לירן ג'רסי. ועוד: אשר ואורי, ללא ספק. |
| KOBYHAZAN |
נשלח - 09/04/2010 : 22:59:46
ציטוט:
נשלח במקור על ידי רגל עץ
אין לי כח לעסוק בזה כרגע, אבל סוף סוף אפשר גם להתחיל לשחק במשחק המרתק של "מי מתאים לליגה ב' ומי לא" בלי שכל חוששי הנאחסים למיניהם יקפצו וישביתו את השמחה.
אין יותר נאחס ניגמר את כל הנאחס השארנו אצל סאסי !!!!!!!  |
| yarond |
נשלח - 09/04/2010 : 21:12:15
תפדלו
http://www.facebook.com/album.php?aid=13148&id=1699103430
יופי של תמונות
הצלם לא משהו |
| רגל עץ |
נשלח - 09/04/2010 : 21:07:31
אין לי כח לעסוק בזה כרגע, אבל סוף סוף אפשר גם להתחיל לשחק במשחק המרתק של "מי מתאים לליגה ב' ומי לא" בלי שכל חוששי הנאחסים למיניהם יקפצו וישביתו את השמחה.
|
| קטמון ותיק |
נשלח - 09/04/2010 : 21:01:33
ציטוט:
נשלח במקור על ידי yarond
צריך להתחיל להודות לכל מי שעשה
צריך לבחור את שחקן העונה, מאמן העונה, שער העונה, אוהד העונה ועוד
קטמון ותיק - זה נושא שאתה חייב להוביל
אני מכין משהו, לאו דווקא בנושאים שציינת, אלא יותר דברים שרשמתי לעצמי מתוך התבוננות במהלך העונה, במשחקים, אימונים ושיחות.
אני אעלה את זה ככל הנראה במהלך השבוע הבא. |
|
|
