| ס ק י ר ת נ ו ש א |
| חיים ברעם |
נשלח - 01/01/2016 : 14:38:29
טקטיקה חיים ברעם
סוד ההצלחה
הסוד הגדול שאני מבקש לחשוף כאן הוא פשוט עד לכאב: אין שום סוד כזה. במהלך משחקי הליגה רק הקבוצות העדיפות בכסף ובחומר אנושי מגיעות לצמרת. היתר חייבות להילחם על נפשן, והאוהדים נקלעים לסחרור בין הצלחות (לעתים מקריות) לבין ההפסדים ומפח הנפש הגדול. במרכז הטבלה, כמעט בכל הליגות בעולם, אנחנו עדים לתהפוכות רבות, להפסדים בלתי צפויים ולתוצאות תיקו משמימות. אם יש לנו מזל, נהיה חלק מקהילה אוהבת ומחבקת שאולי לא תשנה את איכות השחקנים אבל תיצור אווירה נהדרת במגרשים.
ביום שישי שעבר ראינו את הפועל קטמון ירושלים ואת הקהל הגדול והנלהב שלה זוכים לניצחון חשוב, סמוך מאוד לשריקת הסיום. ליעד עובד הציל את קטמון בשער ניצחון יפה. הסופר-סאב של הקבוצה לקח שוב אחריות על עצמו ברגע מכריע במשחק. שחקנים מסוגו חשובים מאוד לכל קבוצה. כאשר הוא עולה על כר הדשא אנחנו לא רואים פרצוף מכורכם אלא רצון עז להצליח, ולכן הקהל מחבב אותו מאוד.
בעוד קבוצות צמרת נהנות מיציבות מסוימת, הרי במרכז הטבלה המאמנים בעצמם אינם מבינים כיצד נחלו ניצחון בנס או סבלו מהפסד "אכזרי". בלחץ התקשורת הם מספקים הסברים מפוקפקים. ההחלטה הפתאומית של עובד לרוץ כמה מטרים לכיוון שערה של נצרת-עילית ואז לבעוט לפינה השמאלית התחתונה היא פרי של אינסטינקט ונחישות. זה לא פוטר את קטמון מחשבון נפש נוקב על אודות המחצית הראשונה החלשה. נכון שהמגינים אורי כהן ובן אוזן היו מעולים, וכך גם גולן חרמון, הקרלס פויול של קטמון. אבל מרכז השדה היה חלש במחצית השנייה. כמו תמיד במשחקי קטמון, הקבוצה כולה משתפרת במחצית השנייה הודות לכושרה הגופני המצוין.
הפועל תל-אביב מליגת העל, למשל, תלויה לגמרי בנסים. הקבוצה רקובה מן המסד ועד הטפחות, ויבואו ימים שילמדו את פרשת נפילתה בחוג למנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. במכבי חיפה לעומת זאת, קיים פוטנציאל לשיפור דרמטי. כרגיל אני מחזיק אצבעות ליוסי אבוקסיס, שעזב קבוצה קשה כמו בני-יהודה כדי לאמן קבוצה לא פחות קשה, הפועל סכנין. אבוקסיס שהוא איש פיקח ונחוש, יכול להצליח בסכנין. עם זאת, תמיד יהיו סימני שאלה. מאמנים רבים הצליחו בסכנין בשלושת המשחקים הראשונים והידרדרו מאוחר יותר. מבחנם האמיתי של המאמנים הוא היכולת להוציא מקבוצתם יותר מסך כול השחקנים העומדים לרשותה.
לא אמרתי מלה על המאמן החדש של קטמון פרדי דויד. בינוניות איננה תמיד מלת גנאי, בעיקר לא בקבוצה ענייה יחסית. אחרי רצף מסוים של משחקים נוכל לקבוע דעה, אבל ניכר בו שהוא בא לעבוד ולא לעסוק ביחסי ציבור. הקהל של קטמון, שהוא דעתני אבל גם מחבק, שותף לדעתי שיש לתת לו אשראי. עליו למצוא באורח דחוף פתרון לבעיית החלוץ. בינתיים משה בן-לולו לא מצליח אבל אולי עוד ישתפר.
חיים ברעם
|
|
|
