כל הפורומים  הפועל קטמון  קטמון - כללי  חיים בכל העיר מהבוקר

הערה: לא ניתן לשלוח תגובות בלי להירשם.
כדי להירשם, לחץ/י כאן. ההרשמה היא חינם!

גודל מסך: 640 x 480 800 x 600 1024 x 768 1280 x 1024 שם משתמש: סיסמה: מצב מערכת: בסיסי  עזרה  מיידי  עיצוב: גופן Andale Mono Arial Arial Black Book Antiqua Century Gothic Comic Sans MS Courier New Georgia Impact Lucida Console Script MT Bold Stencil Tahoma Times New Roman Trebuchet MS Verdana   גודל 1 2 3 4 5 6   צבע שחור אדום צהוב ורוד ירוק כתום סגול כחול בג' חום ירוק כהה כחול כהה סגול כהה ירוק סיד הודעה: * HTML לא מופעל * קודי פורום מופעלים סמיילים: סמיילים נוספים [quote][i]נשלח במקור על ידי חיים ברעם[/i] [br]טקטיקה חיים ברעם בדרך הנכונה? את סימן השאלה הוספתי בכותרת רק למען האוהדים השרופים, שרבים מהם מאמינים מושבעים בפולחן הנאחס ובחלק מהאמונות התפלות הכרוכות בו. למען האמת, אני חש שהפועל קטמון ירושלים תחזור בסוף בעונה לליגה הלאומית כי פשוט מגיע לה. נכון שהיו רגעים מייאשים במחצית הראשונה, וקטמון החמיצה לפחות ארבעה שערים. היריבה, מעלות-תרשיחא, שיחקה באומץ לב ובנחישות, הובילה 1-0 וברגעים הקשים באמת היו לרבים דמעות בעיניים. בהפסקה פנה אלי נכדי הבכור יותם בעיניים נוצצות וקצת לחות, ושאל אותי אם באמת נפסיד. גייסתי את כל האופטימיות המקננת בי ממילא, ואמרתי לו שננצח 1-4. הוא חייך בספקנות של בקיא ורגיל אבל נראה ששמר את הדברים בלבו. לבסוף ניצחה קטמון רק 1-3 והציגה משחק לחימה נהדר לכל אורך המחצית השנייה. עם שריקת הסיום ניגש אלי נכדי, והוכיח אותי על פני: "אתה רואה, סבא", כך אמר, "זה רק שלוש אחת". הבלעתי חיוך. כל החינוך שלי היה ונשאר מבוסס על ספקנות, על חקירת האמת במקום קבלת כל מה שאומרים בבית הספר או במקומות אחרים כאמת מדעית מוכחת. יותם הוא אדום בכל רמ"ח אבריו, וגם משחק בבית הספר לכדורגל של האגודה. גם שני הנכדים האחרים מודעים לכל דבר הקשור לקטמון. ההמשכיות קיימת, ואת זה ראינו על פניהם של מאות הילדים שהגיעו למשחק החשוב. זה יותר מדי טוב מכדי שיהיה אמיתי, חשבתי לעצמי בתוך חגיגת הסיום של יותר מאלפיים אדומים מאושרים. עם זאת, מותר לקוות, והאווירה בטדי הייתה באמת נפלאה. אוהד מ"אחוות הפרופסורים" הגדולה של קטמון שאל אותי במחצית אם אני רוצה באמת שנגיע ללאומית. הוא כל כך אוהב את האווירה סביב המשחקים בליגה א', ומתעב את התחרותיות ואת הכוחניות בליגה הלאומית. עניתי לו שהשאפתנות שלנו דומה לזו של כל אוהד אחר, בכל העולם. אם נצליח לעלות ליגה, אחגוג עם כולם ואחר כך ננתח לעצמנו את היתרונות ואת החסרונות. הרבה שחקנים הגיעו לפריחה מחודשת בקטמון, ובהם הקשר עוז צבאג, ושני הבלמים, גולן חרמון ויהודה חוטה. את אבירם ברוכיאן עוד לא ראיתי רץ ונלחם כפי שהוא עושה כיום בקבוצה האדומה מליגה א' צפון. כל האחרים מסוגלים להתעלות בשעת מבחן ולא לוותר על שום כדור. יש לנו עם מי להתכונן לליגה הלאומית (אם נעלה, בסדר!) ויש לתגבר בעיקר את חוליית החוד. איציק כהן? לא אמרתי נואש גם בקשר אליו. המציאות היא דינאמית והכול יכול לקרות. הייתי שמח לקלוט באגודה כמה שחקנים מוכשרים מהמגזר הערבי, ויש כאלה. הגיע הזמן שיהיה תרגום בשטח להשקפת העולם האנטי-גזענית שלנו. ההפנמה שלה תתבצע גם בשיבוץ שחקנים ערבים בקבוצה הבוגרת. אני מקווה שהילדים והדור הצעיר יזכו למה שאני זכיתי בנעוריי: לקבוצה אדומה מובילה בעירנו. חיים ברעם [/quote] צרף את החתימה מהפרופיל.