ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי ליאור זדה

חברים יקרים, החלטתי לכתוב בפורום הזה, כי לדעתי זהו המקום המכובד לעשות זאת.
חשוב לי להבהיר שאין כאן תסכול, מרירות או עקיצות. רק דברים מהלב, לכן אבקש מכם לקחת את דברים למקומות טובים בלבד.

1- אני מאמן כדורגל. זו עבודתי, וזה הדבר שבו אני משקיע את מירב זמני ומחשבותי. עבדתי קשה לאורך כל הדרך ומגיל צעיר מאוד, כדי שבגיל צעיר עוד יותר אזכה להגיע ולאמן קבוצה אדירה כזאת. התחלתי בבתי הספר לכדורגל דרך ילדים נערים ונוער. דרך נסיעה בפיאט אונו אדומה שמאיימת לשבוק חיים בכל שניה, כדי להגיע לבקעת הירדן לאמן עשרים מושבניקים נהדרים שהגיעו ממקום אחרון בליגה ג' עד לליגה ב'.
אני מאמן כדורגל שלומד המון מאנשי מקצוע מהטובים בכדורגל, רואה עשרות אימונים ויודע טוב יותר מכל אחד אחר היכן טעיתי העונה, מהם הלקחים ואיך לתקן אותם. הביטחון הזה הוא שנתן לי את הרעב האמונה והנחישות להמשיך עוד עונה. לא בגלל שאני בשר מבשרכם או גדלתי איתכם, לא בגלל שזאת החלטה פופוליסטית או הדבר הכי קל לעשות, אלא רק בגלל שעבדתי קשה מאוד כדי לזכות באמון הזה.

2- מקצועית: לאורך העונה מאוד רציתי להסביר לכם דברים שקרו. לא הייתה לי ההזדמנות לעשות את זה וחבל. שלא יהיה לכם ספק, אני טעיתי. במיוחד בבחירת שחקני רכש, דבר שקורה לפעמים, ולצערי קרה העונה. בודאי שטעיתי גם במשחקים מסויימים, אבל עם יד על הלב, מי לא טועה?
כבר בינואר היה לי ברור כשלא התחזקנו (לאחר איבוד שחקנים משמעותיים כמו פרנקו טפרה, שרקט, אסוס ושלא לדבר על הפציעה של שי..), שאנחנו הולכים לסיבוב קשה. אני כמובן לא מתנער מהאחריות שלי בסיום העונה ועל זה אני משלם מחיר, אבל בוא לא נשכח שעם הקבוצה הבינונית שנותרה לנו – הובלנו את הליגה עד המחזורים האחרונים. בואו לא נשכח שהיינו שותפים לארבעה משחקי עונה. בואו לא נשכח שחשבנו התקפה וניצחון בכל שלב, ולמרות דעות כאלה ואחרות כולם היו מחויבים בכל שלב. ברור לי שהאופי ההרפתקני שעזר לי לנצח עשרות משחקים אבודים בקריירה ונתן לי הרבה ניצחונות במשחקים שהלכו לכיוון התיקו, לא עמד הפעם לצידי, אבל האמנו לי שלמדתי.

3 - שמעתי הרבה דיבורים על דברים שלא ידעתם, שכחו מזה, באמת. תהיו גאים בחדר הלבשה נהדר. בקבוצה שאחרי חמישה הפסדים לא הוציא ולו פירור של רפש החוצה. קבוצה שמממנת מכיסה נסיעה לאילת למשחק חסר חשיבות כדי להתכונן הכי טוב. ואל פחות חשוב: שהשחקן ששיחק הכי מעט מקריא מכתב סוחט דמעות חמישה מחזורים לסוף. בואו גם לא נשכח את המחזור האחרון - שם ראינו קבוצה שבאה להלחם על כבודה למרות שרוב השחקנים והמאמן ידעו שהם לא ממשיכים.
תסמכו עליי שכמו שהשחקנים היו גאים, מאושרים ומלאי הערכה לקהל, כך גם אתם צריכים להרגיש כלפיהם, למרות שכבר ראיתם קבוצות טובות יותר מאלה.

4- קהל- למרות הדיבורים על מאמנים שהצליחו בקבוצות אחרות בעשירית תקציב או בעשרים אחוז, מה שרחוק מהמציאות, אנחנו התמודדנו עם בעיות אחרות כמו חוסר בסיס , מיצוי השוק הירושלמי, דרישת סכומי כסף גדולים, ולחץ תקשורתי מטורף שגדול אפילו על הליגה לאומית. אבל חשוב לי להבהיר דבר אחד מהותי: כל הקשיים האלה מתגמדים מול היתרון בקהל אדיר שכמוכם. אתם מדהימים. יש לכם כח ועוצמות שאפילו לכם אין מושג עד כמה הן משמעותיות. קיבלתי המון פרגונים ואהבה. וגם הביקורת כאן בפורום הייתה עיניינית ולא אישית מעולם.
כילד שהעז לבקר את נינו ברגיג, שייע, מישל ואפילו יוסי מזרחי, אני יודע שהכל מאהבה.

ועכשיו אין ברירה - הגיע זמני לזוז הצידה. זה המקום לאחל מכל ליבי הצלחה לעופר, הוא בחירה מצויינת ואדם נהדר. גבר בשפת הכדורגל, ולטעמי בחירה מעולה. הגיע הזמן שלי לקבל החלטות מתוך הגיון ולא מהלב גם אם הן לא קלות. אני רוצה לאחל המון הצלחה להנהלה החדשה. תודות מהלב לאשר, עמרי, גידי, בני, רביב וקורץ.לאנשי הצוות היקרים חמו, פסו, סיבוני, שרון, גבי, רונית, אמיר אבוקסיס הכל יכול. לכם קהל נפלא, לשחקנים הגברים מסאלם סאלמה ועד מלול הווינר, לאמיר גולה המלך, שי האחד והיחיד למשפחה המדהימה והתומכת שלי, וכמובן לך אורי על הכל מהכל.


לסיום ,לפני שלוש שנים הבטחתי לאבא שלי שתוך ארבע שנים אביא את קטמון ללאומית. אני מאחל לכם שתעלו, כדי שיהיה לי אחוז מזה ובכך אעמוד בהבטחה.
ניפגש בעתיד בטוח, אחזור טוב יותר, מנוסה יותר והכי חשוב- רזה יותר.

שלכם תמיד, ליאור.

---